דפי המידע של איתמר לוי | דף מס' 131
בשנת 1896 פנו אנשי 'אגודת ציון', שיצאו כשליחים מלונדון לרכוש קרקע בארץ ישראל, בבקשת סיוע מהברון הירש. הם סיפרו לו כי נאסר עליהם לרדת בחוף יפו, והם עשו דרכם לקפריסין, שם הוצע להם לרכוש חווה חקלאית בשם - 'חוות מרגו'. שנתיים אחר כך הגיעו לחווה - ששמה יהפוך ל-'חוות מרגוע', המתיישבים הראשונים ממקווה ישראל.
שלוש מושבות יהודיות נוסדו על האי הקפריסאי לפני המלחמה העולמית הראשונה. תושבי המושבות עסקו בחקלאות, בעיקר בפלחה.
רפאל ספורטה נולד בשנת 1913 במושבה העברית 'מרגוע' באי קפריסין. אביו, רב הקהילה ומחנך, הוגלה על-ידי התורכים מחברון לקפריסין, והיה מורו הראשון. בשנת 1924 עלה רפאל ארצה. הוא סיים את לימודיו בבית המדרש למורים בירושלים. הוא לימד וניהל בתי-ספר בתל-אביב. ב-1965 ערך את הירחון "במחנה נח"ל" וכן ערך במשך שנים את הוצאת 'תפוח', בה נדפסו רבות מיצירותיו. בשנים 1957 ו-1958 זכה בפרס ברש ובפרס יציב לספרות ילדים. הוא נפטר בתל-אביב בפברואר 1983.
מעט מאוד נכתב על כתיבתו של ספורטה לילדים. "ספורטה אוהב את חגי ישראל," כתב גרשון ברגסון בפרק על הדור השלישי ליוצרי ספרות הילדים, "ספורטה אוהב את חגי ישראל הישנים, המתחדשים והחדשים. החגים הם נושאי שיריו ואת מאמציו בטיפולו בנושא זה ריכז בעריכה... שירים וסיפורים, פרי עטם של טובי היוצרים בתחום הספרות העברית לילדים."
אוריאל אופק כתב עליו: "ספורטה העשיר את הספרות העברית לטף במאות חרוזים, שירים סיפוריים ועיבודים, שהופיעו בסדרות ארוכות של חוברות צבעוניות רבות תפוצה. שיריו-חרוזיו המעוגנים ברובם בסביבתו הקרובה של הילד הקטן, מצטיינים באיכות מוסיקלית גבוהה, הם יפים להיגוי וקלים לזיכרון, וברבים מהם מצוי הומור ילדי מרנין."
ב-17 בפברואר 1956 התפרסמה בעיתון 'דבר' כתבה לכבוד שבוע הספר והסופר העברי - תנופה רבתי בשוק הספרים'. הכתבה סקרה את מצב שוק הספרים באותם ימים, ובין השאר התלוננה על כך שמועטים המוציאים לאור, המקדישים תשומת לב ראויה לספרי הילדים, ומשתדלים להעשירה בצבעים ובתוכן כדי שיוכלו להתחרות עם ספרים המגיעים מעבר לים. ובכל זאת מוצא הכותב, המסתתר תחת השם 'סופרנו', הוצאה אחת יוצאת דופן.
"אחת הדוגמאות האופיניות לכך משמשת הוצאת 'גרפיקה בצלאל' [ הוצאת 'תפוח'], שהחלה לפני שבע שנים לספק לילד בגיל הגן ובכיתות א-ב ספרות אילוסטרטיבית נאה.
עם גבור הדרישה לחומר זה מחוגי הגננות, המורות והמורים, התגבשה הוצאת 'תפוח', על יד 'גרפיקה בצלאל', שפתחה במלחמה ב'גולדן בוקס' האמריקאיים על ידי הוצאה לאור של חוברות, ספרונים וספרים, רובם ככולם בחרוזים, כמעט כולם מקוריים, מעוטרים בציורים ססגוניים... הציירים הם איזה הרשקוביץ, אלמליח וגור אריה, העורך הוא ר. ספורטה. תדירות ההוצאה הגיעה לספר אחד בשבועיים, והתפוצה הולכת וגדלה [כבר הגיעה לשיא של 15 אלף]..."
בשנת 1951 החל ספורטה לפרסם חוברות לילדים לפי חודשי השנה. כל חוברת עסקה בחג או באירוע אחר. ספורטה כינה את הסדרה 'חג ומולדת' משום שחלק מהחוברות לא עסקו ממש בחגי ישראל, אלא באירועים ותקופות כמו: יום הולדת המשורר, שי לחייל, מרבד הקסמים, יום האם ועוד.
את הסדרה פתח כמובן, ראש השנה, החג הראשון בלוח העברי. ספורטה הקדיש לחג את שתי החוברות הראשונות. חוברת מס. 1 - שנה טובה ומתוקה - החוברת מוקדשת לפתיחת השנה ולעונותיה - שירים וסיפורים לשנה החדשה: חצב לבן פורח/ שמשון מלצר, הקיץ עבר/ ש. בס, אורחיה של סבתא/ בלה ברעם, סוף הקיץ/ י. קצנלסון, בגד לירח ועוד. חוברת מס. 2 - ראש השנה - החוברת מוקדשת כולה למנהגי החג.
חוברת מס. 3 - סוכתנו ירקרקת. חוברת מס. 4 - סתו.
ספורטה השתדל לבחור עבור הסדרה שירים וסיפורים של מיטב סופרי הילדים באותה תקופה. בחוברת 'סתו' ניתן לדוגמא למצוא את י. מרגולין [הדוד יהושע], רבקה גורפיין, בלהה יפה, הרצליה רז, פניה ברגשטיין, מ. אמיתי, רפאל ספורטה ועוד.
את צמד החוברות הבא הקדיש ספורטה לטבע ולעבודת האדמה. חוברת מס. 5 'גנה רעננה'. חוברת מס. 6 'חריש וזרע'. ניתן למצוא בה סיפורים ושירים בנושא עבודת אדמה: הזורעים בדמעה/ מרדכי אמיתי, עובדי האדמה/ זאב, שיר החורש/ י. פיכמן, עננה בקצה שמיים/ פניה ברגשטיין, זריעתו של יוסף/ רבקה גורפיין, שיר הטרקטור/ יצחק יצחק ועוד.
חוברת מס 7 - חנוכה וחג האורים. חוברת מס 8 היא חוברת מיוחדת, שנראה שנעשתה באהבה רבה, גם על ידי ספורטה העורך, וגם על ידי המאיירת איזה הרשקוביץ שהוציאה תחת ידיה חוברת צבעונית ויפה במיוחד - שירים וסיפורים לכבוד יום הולדתו של המשורר חיים נחמן ביאליק: היה איש/ אנדה עמיר, תולדות חייו/ רפאל ספורטה, אלף בית מתוך שירי ביאליק לילדים, בית ביאליק/ פיכמן, מתוך אגרותיו לילדים ועוד.
שתי החוברות שמשלימות את העשרייה הראשונה, עוסקות בחורף ובט"ו בשבט - שירים וסיפורים לראש השנה לאילן: השקדיה פורחת/ דושמן, שיר השתיל/ י. שנברג, שתילי/ פניה ברגשטיין, עץ נטעתי/ זאב, שומרי היער/ יהודה סלוצקי, הנוטע/ דוד שמעוני ועוד.
חוברות נוספות בסדרה:
11. פרדס 12. יום האם 13. פורים 14. אביב הגיע 15. פסח חג החרות 16. כוסו של אליהו 17. עצמאות לישראל 18. שי לחייל 19. מרבד הקסמים 20. ל"ג בעומר 21. חג הביכורים 22. אל הים 23. בא הקיץ 24. ירושלים
[ספורטה משמח את ילדי העיר בחג היובל]
פתיחת חגיגות היובל נקבעה לחודש מרץ 1959 בהיכל התרבות. יהודי מנוחין יופיע עם התזמורת הפילהרמונית, כך הובטח, כמו גם חנה רובינא וחנה מרון. אישים ומנהיגים יעברו ברחובות המקושטים בדרכם להיכל.
המודעות הראשונות בנוגע להכנות לקראת חגיגות היובל של העיר תל אביב, החלו להופיע בעיתונות העברית כבר בשנת 1958. הצגות, קונצרטים, תערוכות, הופעות, אלבומים, ספרים = ההכנות לקראת שנת החגיגות היו בעיצומן.
הוצאת 'יבנה' הודיעה כי ספר חדש של נחום גוטמן יופיע לקראת שנת היובל. גם רפאל ספורטה החליט לקחת חלק בחגיגות. הוא חבר למאייר יעקב גוטרמן ולהוצאת 'עמיחי', והחליט להוציא ספרון לילדי תל אביב שיספר את סיפורה של העיר.
"באגדת תל אביב," כתב גרשון ברגסון בספרו 'שלושה דורות בספרות הילדים העברית' בפרק על רפאל ספורטה, " הוא שר שיר תהילה לעיר: 'עיר מנוף וגלגל', 'כבישים סואנים', 'חלונות ראווה', 'משאבה של בנזין' וכן אי תנועה ורמזור ושוק שוקק כל טוב. התנועה היא עירונית מובהקת. הפועל, הבנאי, הכבאי, כולם ממהרים, אין להם פנאי. אלה הם מסימני העידן החדש, בניגוד לשקט, לשלווה ולמתינות שהיו נושאיהם של היוצרים בדור הקודם."
ספורטה נולד אמנם בקפריסין ולמד בירושלים, אולם את רוב ימיו כסופר וכמורה העביר בעיר תל אביב. בה לימד וניהל בית ספר יסודי, בה הקים את הוצאת הספרים שלו 'תפוח'. בה נפטר בשנת 1983.
איזה הרשקוביץ
בשנת 1951 יצאה איזה הרשקוביץ, ציירת ספרי הילדים, לטיול בערבה, מבט אחד לעבר העיר אילת הספיק לה, והיא החליטה לעזוב את המרכז ולעבור לגור בעיר הדרומית. באחת השתנה כל עולמה האמנותי של המאיירת המוכשרת, והיא החלה לצייר את נופי המקום. אחת מתערוכותיה במקום הייתה מבוססת על דמויות סימליות של בעלי חיים פראיים, משורשי עצים עתיקים שליקטה בערבה.
לפני הירידה דרומה, היו ידיה של איזה [כך נהגה לחתום על איוריה] עמוסות בעבודה. היא עסקה גם באיור ספרי ילדים - 'אגד החיות', גברת עם כלבלב', 'שנים עשר אחים', וגם בציור תפאורות תיאטרון ואופרה: 'עני חשוב כאכבר' בתיאטרון עברי, 'הנערה מאליזונד' אופרה קומית של אופנבך, תפאורה לתוכנית 'לך לך' של 'המטאטא' ועוד.
איזה ציירה את התפאורה לאופרה 'ריגולטו' שהוצגה בתל אביב. קיסרית חבש, רעייתו של היילי סלאסה, שישבה עם בעלה הגולה בארץ ישראל, התפעלה מאוד מהתפאורה, ושנים רבות אחר כך, הזמינה את הציירת לחבש כדי לקשט קיר בארמון הקיסר.
בשנת 1962 יצא לאור הספר 'כושיתה בת אילת', ספר גדול מימדים על גורלה של חתולה בת העיר הדרומית. על הציורים, כמו גם על הכיתוב הייתה אחראית... איזה הרשקוביץ, המאיירת ה'רישמית' של העיר אילת.
להנאתכם [קטע מתוך 'בא הקיץ']
אבטיח/ ש. בס
אבטיח, אבטיח, - לא על עץ ולא על שיח, על הארץ הוא גדל גם בשמש גם בצל.
אבטיח פרי נחמד, ומלא הוא מיץ ולשד נחתכהו ונאכל, פלח, פלח וחסל.
ורד בר - הדיבוק התימני
למזלי מקלט הרדיו בחנות ספרים שלי מכוון באופן קבוע ל'קול המוסיקה', אחרת לעולם לא הייתי יודע כי 'ורד בר' של ספורטה הפך בשנות ה-60' ליצירה מוזיקלית, בה השתמשה להקת 'ענבל' כבסיס לריקוד. בימים אלה, מבוצעת היצירה מחדש.
בספטמבר 1963 עסקו חברי להקת 'ענבל' בהכנות אחרונות לקראת התוכנית החדשה של הלהקה. החזרות הקדחניות נערכו במרתף ברחוב אלכסנדר ינאי בתל אביב. התוכנית החדשה אותה יציגו בפעם הראשונה באולם תיאטרון הקאמרי תהיה חגיגית במיוחד לכבוד מלך נפאל. התוכנית החדשה נקראה 'ורד בר', על פי בלדה של רפאל ספורטה, המבוססת על שירים תימניים וערביים עממיים. ספורטה ניסה תחילה לתרגם את השירים, אך החליט לבסוף לכתוב אותם בסגנונו. הוא הפך אותם לסיפור עלילתי, כשאת המוסיקה כתב עובדיה טוביה.
האגדה שבבסיס היצירה נכתבה על ידי ספורטה על נערה בשם ורד בר, יתומה מאם, שאביה מוכר אותה לזקן עשיר סתום עין.
ויהי היום - בשיח סוד אל בית האב, בצל פרגוד, בא שתום העין כגנב, שקל המוהר בזהב.
ורד בר אוהבת דווקא דולה פנינים צעיר מכפר הדייגים שבו היא חיה. בליל כלולותיה חוטף אותה אהובה,
פתאום פרש עט בסערה, שטף חטף הנערה. היה הכפר כמרקחה: מחופתה כלה ברחה! הה, ורד בר!
אולם אנשי הכפר רודפים אחריו והורגים אותו. בייאושה הרב היא בורחת אל המדבר כדי לחבור אליו – במותה.
נשקה עיניו: יקיר לי, קום! לקחה ראשו: ישן הוא, נח. אספה ברכיו - והוא צנח. נותרה היא לבדה ביקום. הה, ורד בר!
לא היה זה ספר השירה היחידי של ספורטה, שהקדיש את כל כתיבתו כמעט אך ורק לילדים. הוא הקים הוצאה לאור בשם "חוגים לשירה הוצאת בני אור", בה פירסם את ספריו. ששה ספרי שירה למבוגרים הוציא רפאל ספורטה בשנים 1967-8: 'עבדו שלקיסר', 'ורד בר', 'בין גל ובין שמיים', 'אסיר עולם', 'לחם אלים', 'ההולך זעוף מעם פני המלך'. הספרים מלווים בציורים מעשי ידי המשורר.
ספורטה מכניס בילדי ישראל אהבת הארץ
חלק משיריו של רפאל ספורטה הפכו לפזמונים. מיטב המלחינים כתבו להם מנגינות. חלקם מוכרים יותר, חלקם מוכרים פחות. אחד מהם הפך - בשנים מסויימות - להימנון יום העצמאות. ומשפט מתוכו הפך לביטוי בשפה העברית - 'כל הארץ דגלים דגלים'. השיר התפרסם בחוברת 'ישראל' תחת השם 'יום ישראל'. את הלחן כתב: עמנואל עמירן [פוגצ'וב].
באותה חוברת 'ישראל' נמצא שיר נוסף של ספורטה, שעמירן הלחין שני בתים מתוכו, וגם הוא הפך להיות אהוב על ילדי ישראל. ספורטה משלב גם בו מוטיבים בהם הוא מרבה להשתמש: דגל ישראל, שמחה, מוסיקה וריקוד, ירושלים, חגיגה.
חג הדגלים
מי ברכב? מי ברגל? מי יצעד בסך, בסך? מי בראש ישא הדגל? מי בתוך - יך תך תך?
הך בתוף, במצלתים! בשליש ובצלצל! נעלה לירושלים - שם נהולה כל הליל!
בסדרת החוברות שפרסם ספורטה בשנות ה-50' - חג ומולדת, הוא הקדיש כמה מהחוברות לאהבת ארץ ישראל והמדינה: 'שי לחייל', 'מרבד הקסמים', 'חריש וזרע' וכמובן 'עצמאות לישראל'. כבר במעטפת החיצונית שילבה המאיירת הקבועה איזה הרשקוביץ את כל הסמלים האהובים כל כך על ספורטה: ילדים, דגלים, שמחה, חגיגה, יונים, ענפי זית, צה"ל, אווירונים. בחוברת עצמה ניתן למצוא שירים וסיפורים ליום העצמאות: התקווה, מדברי הרצל, חג הדגלים/ רפאל ספורטה, בית ענקי לדגיג/ אנדה עמיר, ואף על פי כן/ דוד שמעוני, מפתח המדינה ועוד.
בסוף כל חוברת מופיע תשבץ לילדים - 'מה מסתתר במשבצת?' אשר לאחר פתרונו מתקבל משפט או פתגם אותו צריכים הילדים לזהות. מספיק לראות את הפתרון של התשבץ שהופיע בחוברת 'עצמאות לישראל' - כדי להבין את הלך הרוח של תוכן החוברת : 1] ישראל 2] מנורה 3] התקווה 4] הרצל 5] ציון 6] ירושלים 7] אגדה 8] מדינה 9] כנסת 10] זית 11] דוד 12] ה' באייר 13] דגל 14] דבש 15] צה"ל. והמשפט - אם תרצו אין זו אגדה...
בשנת 1959 פירסם סופרטה קובץ ספרותי 'אין זו אגדה' - ספר חג לילדי ישראל. אלבום עם שירים וסיפורים על אהבת ארץ ישראל ומדינת ישראל: זאב, יחיאל מר, בנימין טנא, ביאליק, יהודה שטיינברג, טשרניחובסקי, מרים ילן שטקליס, לוין קיפניס, רחל, שלונסקי, ע. הלל ועוד. חומה ומגדל, תל חי, נהלל, תל אביב, חלוצים, פרחי ארץ ישראל, ירושלים, מעמד סיני ועוד.
להנאתכם
[קטע מתוך 'שי לחייל']
על כביש ירושלים/ רפאל ספורטה
על כביש ירושלים חיילים עומדים בתור, מניפים כולם ידיים, לנהג רומזים: עצור! ג'יפ, ג'יפ, ג'יפ! עצור! והג'יפ? טס לו, עף לו, טוס ביעף דהור דהור! כאילו צמחה כנף לו, כאילו היה ציפור!...
חלק מכתיבתו הקדיש ספורטה להקניית הרגלי קריאה לילדים. גם כסופר וגם כמוציא לאור הוא ניסה להקנות לילדים את אהבת הספר. גם בבחירת השירים והסיפורים הוא השתדל להגיע למיטב הסופרים והמשוררים, גם בקביעת הנושאים.
בסדרת הספרונים לטף 'ספור לשבוע' הקדיש ספורטה חוברת שלמה לספר. הוא פירסם בה קטעים של יהודה שטיינברג, אנדה עמיר פינקרפלד ושלו עצמו. קטעים המספרים על מעלותיו של הספר כידיד לילד, כמפתח את הדמיון ומקנה חכמה.
ספר לי - ארמון פלאים, לטייל בו מה נעים! דף - הוא דלת קטנה, היכנס, הציצה נא!
ספר לי - חבר יקר, פה בילקוטי הוא גר, קומתו - קומת גמד, אך חכם הוא ומלומד.
ספר לי - צמחה כנף לי! עת אקרא בו - אני עף לי, כציפור מראש אילן - אתעופף הרחק מכאן!
רפאל ספורטה
החוברת המוקדשת ל'יום הולדת המשורר', הלא הוא ח. נ. ביאליק, עשויה כולה באהבה גדולה לספר. כבר על כריכת החוברת, גם בחזית וגם מאחור מופיע ספר כחלק מרכזי מהציור. בתוך החוברת הביא ספורטה לקט של שירים לפי אותיות האלף בית מתוך שירי ביאליק לילדים - אוניה, באר, גדי, דג וכדומה. הוא סיפר על ספרייתו של ביאליק בבית ביאליק, בתשבץ בסוף החוברת צריכים הילדים להשלים פסוקים מתוך שירי המשורר: "הס פן תעיר, ישן לו אפרוח..." , מעבר לים, מעבר לים, התדעו ציפורים הדרך...?" במדור הפעילות לילדים הסביר ספורטה לילדים כי "שירי ביאליק מזמנים לנו חומר מעניין להצגה," הוא הציע להם להכין ספר ענק "שדפיו קרטון או עץ לבוד ובשערו כתובת 'שירים ופזמונות'. בשעת ההצגה יפתח הספר לעיני קהל הצופים ומתוך 'דפיו' יצאו ילדי הכיתה ויופיעו בזה אחר זה. אלה יציגו וידקלמו את 'אצבעוני', ילדה אחת תקרא את השיר 'בנות שתיים' וכו'"
הבהרה
באופן טיבעי לא ניתן לסקור בדף המידע את כל פעילותו של ספורטה, ואת כל עשרות הספרים שכתב וערך ['גן גורים', 'דוליט הרופא', 'העורב והמטריה', 'פרח לב הזהב', 'היה היתה לי גפן' ועוד.]. השתדלנו לעסוק הפעם באלה הידועים פחות לקהל הרחב. למידע נוסף על ספריו, הקלידו 'ספורטה' במנוע החיפוש באתר האינטרנט שלנו, תחת החיפוש 'שם מחבר'.