המפרש, ספרות ילדים, ספרים מאת ערן צלגוב ערן צלגוב ספרים מאת הפוך על ענף ערן צלגוב

באתר המפרש, ספרות ילדים, תוכלו למצוא ביקורות לספרי ילדים בהם האיורים מאת רמי טל רמי טל איורים מאת גברת בלום והגלימה מאירה ברנע-גולדברג כראמל ואני - ספר אישי מאירה ברנע-גולדברג

המפרש, ספרות ילדים, ספרים מאת בריג'יד קמרר בריג'יד קמרר ספרים מאת קראו לזה איך שתרצו בריג'יד קמרר

המפרש, ספרות ילדים, ספרים מאת יו לופטינג יו לופטינג ספרים מאת סיפורו של דוקטור דוליטל יו לופטינג

הטיול השנתי האיום של לוטי ברוקס, לוטי בת ה-13 מספרת ביומנה האישי על קשריה עם בני גילה, על הנאמנויות המתחייבות מהם, על הלחצים החברתיים והמשפחתיים ועל האתגרים הלימודיים והתסכול המלווה אותם. הטיול השנתי האיום של לוטי ברוקס קייטי קירבי מאת: איורים: חנה לבנת תרגום: כנפיים, כתר הוצאה: סדרה: אנגלית שפת המקור: 2026 שנה: 350 עמודים: מנוקד: 11 - 14 גיל: יומנים ומכתבים, סיפור ריאליסטי סוגה: אחים, בית ספר, הומור, הורים וילדים, התבגרות, חבורה, משפחה נושא: לוטי בת ה-13 מספרת ביומנה האישי על קשריה עם בני גילה, על הנאמנויות המתחייבות מהם, על הלחצים החברתיים והמשפחתיים ועל האתגרים הלימודיים והתסכול המלווה אותם. במשפט אחד במשפט אחד שורות מהספר במשפט אחד תקציר במשפט אחד משקפי קריאה במשפט אחד הרהור על תרגום במשפט אחד במשפט אחד מילים למזכרת במשפט אחד ספרים מאותו מדף אלוהים, אתה שם? זאת אני, מרגרט / ג'ודי בלום סודות / ג'קלין וילסון פרא / בוורלי קלירי אנסטסיה אחראית על הבית / לויס לורי הפחד לדרוס שליח פיצה / רותי ויטל גלעד אודות ביקורות הספרים

באתר המפרש ספרות ילדים, תוכלו למצוא ביקורות לספרי ילדים לספרים בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר כנרת זמורה-ביתן דביר ספרים בהוצאת

נסים ונפלאות, נסים ונפלאות לאה גולדברג מאת: מישל קישקה איורים: תרגום: ספרית פועלים הוצאה: סדרה: עברית שפת המקור: 2015 שנה: 116 עמודים: מנוקד: 8 - 10 גיל: סיפור ריאליסטי סוגה: ישראל – יישוב ומדינה, מגוון חברתי, סיפור היסטורי / תקופתי, עולים ועלייה נושא: במשפט אחד במשפט אחד שורות מהספר במשפט אחד תקציר במשפט אחד משקפי קריאה במשפט אחד הרהור על תרגום במשפט אחד במשפט אחד מילים למזכרת במשפט אחד ספרים מאותו מדף ילדי הכרך - כף היד השחורה / וולף דוריאן פוליאנה / אלינור פורטר ילדי המים / צ'רלס קינגסלי אמיל והבלשים / אריך קסטנר אחד משלנו / ימימה אבידר טשרנוביץ אודות ביקורות הספרים

באתר המפרש ספרות ילדים, תוכלו למצוא ביקורות לספרי ילדים לספרים בהוצאת כנפיים, כתר כנפיים, כתר ספרים בהוצאת

המפרש, ספרות ילדים, ספרים מאת א"ל קוניגסברג א"ל קוניגסברג ספרים מאת המסמכים הסודיים של גברת פרנקוויילר א"ל קוניגסברג

באתר המפרש ספרות ילדים, תוכלו למצוא ביקורות לספרי ילדים לספרים בהוצאת עוץ עוץ ספרים בהוצאת

שירים לילדים בנושא עצוב...: שְׁנֵי הַדֻּבִּים עָצוּ בְלִי / נורית זרחי , כְּשֶׁעָצוּב לִי / שלומית כהן-אסיף , עַכְשָׁו יוֹאָב עָצוּב / חַיָּה שנהב חזרה עַכְשָׁו יוֹאָב עָצוּב / חַיָּה שנהב עַכְשָׁו יוֹאָב עָצוּב. מַדוּעַ אַתָּה עָצוּב, יוֹאָב? אֲבָל יוֹאָב לֹא יָכוֹל לַעֲנוֹת, כִּי יוֹאָב עָצוּב עַכְשָׁו. הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ עֲצוּבוֹת - עָצוּב גַּם הַפֶּה שֶׁל יוֹאָב. הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלּוֹ עֲצוּבוֹת. מַדּוּעַ אַתָּה עָצוּב, יוֹאָב? אֲבָל יוֹאָב לֹא יָכוֹל לַעֲנוֹת, כִּי יוֹאָב עָצוּב עַכְשָׁו. אוּלַי עוֹד דַּקָּה אוֹ שְׁתַּיִם וְאוּלַי עוֹד שָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם - הוּא לֹא יִהְיֶה עָצוּב. וְאִם הוּא יִרְצֶה וְאִם הוּא לֹא יִשְׁכַּח הוּא יְסַפֵּר מַדּוּעַ הוּא הָיָה עָצוּב כָּל-כָּךְ. כְּשֶׁעָצוּב לִי / שלומית כהן-אסיף אָמַרְתִּי לְאִמָּא: "עָצוּב לִי!" "לֵךְ תַּשְׁקֶה אֶת הָעֲצִיצִים," אִמָּא אָמְרָה. הִשְׁקֵיתִי וְלֹא עָזַר הָעֶצֶב לֹא עָבַר. אָמַרְתִּי לְאַבָּא: "עָצוּב לִי!" "אָז תָּשִׁיר שִׁירִים," אַבָּא אָמַר. שַׁרְתִּי וְלֹא עָזַר הָעֶצֶב לֹא עָבַר. אָמַרְתִּי לְסָבָּא: "עָצוּב לִי!" סַבָּא לִטֵּף לִי אֶת הַצַּוָאר, "סַפֵּר מָה קָרָה, אל תַּחְסִיר דָּבָר." וְהָעֶצֶב עָבַר... שְׁנֵי הַדֻּבִּים עָצוּ בְלִי / נורית זרחי לִפְעָמִים אֲנִי מֵרִים רַק אֶת הָרֹאשׁ שֶׁלִּי וּכְבָר אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם יוֹשְׁבִים מוּלִי - שְׁנֵי הַדֻּבִּים - עָצ וּ בְלִי. רֶגֶל שְׂמֹאל עַל יְמִינָם הֵם מַנִּיחִים תּוֹמְכִים רֹאשָׁם בְּכַף אַחַת וּבַשְּׁנִיָּה סוֹמְכִים, וּבְלִי מִלָּה נֶאֱנָחִים. אֲנִי מַצְחִיק אוֹתָם וְהֵם יוֹשְׁבִים רְצִינִיִּים כְּמוֹ שְׁנֵי עֲנָנִים. וּכְשֶׁנִּמְאָס לִי כְּבָר מְאֹד אֲנִי קוֹרֵא בִּמְלֹא קוֹלִי: 'סְתַּלְּקוּ מִפֹּה מִיָּד, עָצוּ! בְלִי! וְלִפְעָמִים הֵם בֶּאֱמֶת נֶעְלָמִים בֶּאֱמֶת נֶעְלָמִים נֶעְלָמִים. מתוך העורב והלימון כתבה חיה שנהב צייר דיוויד הול עם עובד 2009 מתוך סבא מרחוב העפיפונים הכחולים כתבה שלומית כהן-אסיף צייר נועם נדב עם עובד 1986 מתוך הנמר שמתחת למיטה כתבה נורית זרחי צייר אבנר כץ מסדה 1976 עצוב... יאנוש קורצ'ק בכתביו הפדגוגיים ובסיפוריו, ואריך קסטנר בספריו, בהקדמות שכתב וב"הרהורים" ששזר בין הפרקים - שני ההומניסטים האלה הפליאו להבין לנפשם של ילדים וטענו בשמם; הילדות איננה חפה מעצב, ועִצְבוֹנָם של ילדים אינו קל ואינו פחוּת מזה של מבוגרים. נורית זרחי (נ' 1941) מתבוננת בתחושת העצב הפוקדת ילד ואיננה עוסקת בסיבה. תחושת הדכדוך מופיעה פתאום, "לפעמים", היא מעיקה כשני דובים כהים, גדולים, שנוכחותם חוסמת כל רגש אחר ומפריעה לשגרת החיים. זרחי נוטלת את המילים הפשוטות, הנוגעות לכל לב - "עצוב לי" - ומחלקת אותן לשלושה רכיבים, שני שמות וביניהם ו' חיבור שְרוּקה. הדימוי לשני דובים ממחיש את המועקה הרובצת על הילד, אך בו-בזמן מוסיף הומור ואופטימיות הבאות לידי ביטוי גם בטיפוגרפיה. שלומית כהן-אסיף (נ' 1948) מציגה מעין מחזה-זוטא בשלוש מערכות; ילד מול אמא, ילד מול אבא, ילד מול סבא. הפתעה? רק סבא יודע שהתעלמות ממצוקה איננה מעלימה אותה. חיה שנהב (נ' 1936) עוסקת בכבודו של הילד; בכבוד לרגשותיו, בכבוד לפרטיותו. גם בשיר הזה מנצנצת מחשבה אופטימית, על האפשרות להיפרד מן העצב ואולי גם לשכוח את סיבתו. נירה לוין

שירים לילדים בנושא שנה חדשה: גַּם הַשָּׁנָה / לאה גולדברג, שָׁנָה חֲדָשָׁה / פניה ברגשטיין, בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ שָׁנָה חֲדָשָׁה / מרים חֵרוּתי חזרה בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ שָׁנָה חֲדָשָׁה / מרים חֵרוּתי שָׁנָה חֲדָשָׁה, בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ בִּלְבוּשׁ מִכְלוֹל, עוֹטָה צְחֹרִים. נֵרוֹת הִדְלַקְנוּ לִכְבוֹדֵךְ, פְּרָחִים לִקַּטְנוּ לְזֵרִים. גַּנִּים הִקְטִירוּ מִסָּבִיב נִיחוֹחַ-חַג לְמַעֲנֵךְ, הַצַּמָּרוֹת אַחַר אָסִיף - עִטּוּר יָרֹק לְשִׂמְלָתֵךְ. רַבַּת-הַהוֹד, הַטִּי חַסְדֵּךְ וִיבֹרַךְ עֲמַל-אָדָם: אִישׁ אֶל אָחִיו אָז יְחַיֵּךְ, שָׂדוֹת יַבְשִׁילוּ בְּעִתָּם. עִם רֶדֶת יוֹם אַחְרוֹן שֶׁל חוֹל, אַתְּ חֶרֶשׁ תִּקְרְבִי הֲלֹם. הוֹפִיעִי-נָא, וְעַל הַכֹּל הַרְעִיפִי אֹשֶׁר וְשָׁלוֹם! שָׁנָה חֲדָשָׁה / פניה ברגשטיין הַבֹּקֶר הַשֶּׁמֶשׁ יָפָה שִׁבְעָתַיִם, וְכָל הַלְּבָבוֹת רְחָבִים וּפְתוּחִים - שָׁנָה חֲדָשָׁה בְּפִתְחֵי שְׁעָרֵינוּ, מְפֹעֶמֶת תִּקְוָה, מְעֻטֶּרֶת פְּרָחִים. מַה דֶּרֶךְ בָּחַרְתְּ לָךְ, שָׁנָה מְחֻדֶּשֶׁת? מִנַּיִן תָּבוֹאִי אֵלֵינוּ וְאֵיךְ? הִנְנִי וְאֵצֵא לִקְרָאתֵךְ קַל-רַגְלַיִם, הִנְנִי הָרִאשׁוֹן לְפָגְשֵׁךְ בְּבוֹאֵךְ. אִם בָּרֶגֶל עוֹשָׂה אַתְּ הַדֶּרֶךְ אֵלֵינוּ - צַפֵּה אֲצַפֶּה בַּמִּשְׁעוֹל וּבַשְׁבִיל, וְאִם עַל כָּנָף קַלַּת-רַחַף תַּגִּיעִי - לְגָבְהֵי מְרוֹמִים לַעֲלוֹת אַעְפִּיל. וְהָיָה אִם בַּיָּם אַתְּ אֵלֵינוּ חוֹתֶרֶת - אֶנְהַר לִקְרָאתֵךְ עִם זִרְמוֹ שֶׁל הַגַּל, וְכָל שֶׁלִּבִּי לוֹ נִכְסָף וְכָמֵהַּ, מִמֵּךְ הָרִאשׁוֹן אֲבַקֵּשׁ וְאֶשְׁאַל. הַעֲלִי אוֹר חֶדְוָה בְּעַצְבוּת חַלּוֹנֵנוּ, הַצְהִילִי לֵב אַבָּא בְּנֹעַם בְּשׂוֹרָה, שִׂמְחָה לֹא-צְפוּיָה הַעֲנִיקִי לְאִמָּא, וְהַחְזִירִי אֶל פִּי אֲחוֹתִי אֶת שִׁירָהּ. וְצַוִּי לַשָּׂדוֹת כִּי עָמָל לֹא יַכְזִיבוּ, וּפִרְשִׂי כְּנַף שָׁלוֹם עַל אָדָם וְעַל חַי, וּבָתִים בְּהִירִים עַד הָאֹפֶק הַצִּיבִי, וּמַלְאִי כָּתְלֵיהֶם צָהֳלַת קוֹל אֶחָי. וְאוֹתִי תַּעֲשִׂי לְנוֹשֵׂא כֵּלַיִךְ, לִהְיוֹת סַבָּלֵךְ וְלָשֵׂאת הַמִּטְעָן, וּמִשֶּׁפַע טוּבֵךְ לְפַזֵּר מְלוֹא חָפְנַיִם לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, לְגָדוֹל וְקָטָן. גַּם הַשָּׁנָה / לאה גולדברג כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה מוֹרִיק הַדֶּשֶׁא, וְעוֹלָה הַחַמָּה וְיוֹרֵד הַמָּטָר. כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֲדָמָה מִתְחַדֶּשֶׁת וּמַלְבִּין הֶחָצָב, וּמַזְהִיב הֶהָדָר. בְּכָל שָׁנָה נוֹלָדִים אֲנָשִׁים לָרֹב, לִדְמָעוֹת וְלִצְחוֹק, לְאַחְוָה וְשִׂנְאָה, וְיֵשׁ מִישֶׁהוּ הָרוֹצֶה רַק בַּטוֹב גַּם הַשָּׁנָה. מתוך ענן קטן כתבה מרים חרותי ציירה חנה אדולפי יזרעאל 1967 מתוך שיר ידעתי כתבה פניה ברגשטיין ציירה צילה בינדר הקיבוץ המאוחד 1953 מתוך דבר לילדים חוב' 23, כ"ט אלול תרצ"ט (1938) שנה חדשה מבין שלושת השירים שעניינם תחילתה של שנה חדשה - דווקא הוותיק יותר אומר את שלו בלשון מדויקת, ברגישות, בחגיגיות אך בלא מליצות. לאה גולדברג (1911–1970) מתארת בשני בתי שיר את נוהגו של עולם, את מה שמתרחש שוב ושוב דרך טבע. "מוֹרִיק הַדֶּשֶׁא", "עוֹלָה הַחַמָּה", "יוֹרֵד הַמָּטָר", "מַלְבִּין הֶחָצָב", "מַזְהִיב הֶהָדָר". היא בוחרת במילים המוסיפות לשגרה נופך של חג - חַמָּה ולא שמש, מָטָר ולא גשם, מַזְהִיב ולא מצהיב. גם אנשים נולדים, ולאה גולדברג איננה מייפה את המציאות ואינה מחפה על כשליה; גם שנאה יש בעולם. שש השורות הראשונות מעוררות אפוא תימהון: הזה שיר לחג? באות שתי השורות האחרונות כנגד הצפוי והמתרחש-מעצמו, ומביאות את נקודת המבט ההומניסטית, את אפשרות הבחירה על אף המחזוריות השוחקת: אפשר לבחור בטוב, לקוות ולשאוף לו. פניה ברגשטיין (1908–1950) בוחרת במודע להשמיע לקוראיה הצעירים קול בהיר ואופטימי כצו השעה, כמתבקש מהמעשה הציוני הקולקטיבי של הזמן. הדובר היחיד פונה אל השנה החדשה כנציג הקולקטיב בגוף ראשון רבים: "שָׁנָה חֲדָשָׁה בְּפִתְחֵי שְׁעָרֵינוּ", "מִנַּיִן תָּבוֹאִי אֵלֵינוּ וְאֵיךְ?" ומצהיר כי נפלה בחלקו זכות ראשונים: "הִנְנִי וְאֵצֵא לִקְרָאתֵךְ קַל-רַגְלַיִם, / הִנְנִי הָרִאשׁוֹן לְפָגְשֵׁךְ בְּבוֹאֵךְ". אוצר המילים - "צַפֵּה אֲצַפֶּה", "לַעֲלוֹת אַעְפִּיל", "אֶנְהַר לִקְרָאתֵךְ" ו"נִכְסָף וְכָמֵהַּ" מוסר את האמונה בכוחה של השנה החדשה להיות גורם מדרבן ומשלהב להמשך הדרך. קשיי היום יום נרמזים בצירוף "עַצְבוּת חַלּוֹנֵנוּ". לאחר שהשנה החדשה תפיח רוח של שמחה בתוך הבית, ברשות הפרט, היא מצופה להשפיע מטובה גם על החוץ, על רשות הרבים: "וְצַוִּי לַשָּׂדוֹת כִּי עָמָל לֹא יַכְזִיבוּ, / וּפִרְשִׂי כְּנַף שָׁלוֹם עַל אָדָם וְעַל חַי". בבית האחרון הדובר חוזר על נאמנותו לתפקיד השליח - "נוֹשֵׂא כֵּלַיִךְ" של השנה החדשה. מרים חרותי (1919–2012) פרסמה את רוב שיריה בשבועון "דבר לילדים", וכינסה אותם בשני ספרים: "ענן קטן" (1968) ו"דני, רני ואייל" (1974). אף ששירה הוא המאוחר ביותר בין השלושה, הוא גם הנמלץ ביותר; ביטויים כמו "בִּלְבוּשׁ מִכְלוֹל, עוֹטָה צְחֹרִים", "נֵרוֹת הִדְלַקְנוּ...", "גַּנִּים הִקְטִירוּ", "רַבַּת-הַהוֹד, הַטִּי חַסְדֵּךְ" מגביהים את השנה החדשה אל סף קדושה ומעצבים אותה ככל-יכולה. נירה לוין