דפי המידע של איתמר לוי | דף מס' 83
'שיעור היסטוריה'
ספרי היסטוריה לילדים ולנוער
דבר אל ההורים והמורים
בגשתנו אל העבודה לערוך בעד בני הנעורים מערכת ציורים הסטוריים, היתה לפנינו המטרה הזאת: לבאר לנערים את סבת נצחיותנו, ומהו הכח החיוני, אשר יחיה את לאומנו זה שנות אלפים, למרות התאמצות צוררינו להכחיד את קיומנו? – כבר באנו לכלל דעה אחת, כי בדעת ההסטוריה נמצא את פתרון החידה הזאת. אולם אם נקל להקוראים הגדולים למלא ספקם, בקראם את ספרי חוקרינו ההסטוריים הגדולים, הנה קשה לבני הנעורים, לפי מצב התפתחות ידיעותיהם, לשאב את הידיעה הנחוצה הזאת ממהמקורים ההם. ראשית ידיעת הסטוריתנו, אשר ירכשו למו נערינו, בלמדם בספרים הנערכים למענם בקצרה על ידי טובי פדגוגינו, לא תוכל להמציא להם תשובה מספקת להשאלה הזאת, כי אם תעורר בלבם מחשבות על דבר גורל לאומנו ונצחיותו והשאלה עודנה נזקקה לפתרון יותר רחב.
אי לזאת נאמר עתה להוציא מערכת ציורים כתובים בסגנון פופולירי מחיי גבורי אומתנו – ונבחר מכל תקופה ותקופה, מימות חרבן הבית הראשון, מעת אשר החל עם ישרון לנער אבק הילדות מעליו – אנשים מצוינים, אשר לחמו מלחמת הלאומיות, לתת קיום נצחי לעמם, להכין מצבו הלאומי איתן, למען יוכל לקבל בבשרו את כל החצים ואבני הבלסטראות, אשר יורו לו צורריו, ולא יוזק, ולהשקותו סם של חיים נצחיים. והיה הנער אשר למד את הסטוריתנו בקצרה, וקרא את הציורים האלה, וידע על מה לאומיתנו נוסדה, והבין את פתרון החידה הסתומה – חידת נצחיותנו. התאמצנו לקשר את כל הציורים הנפרדים האלה ברעיון אחד, ובהקבץ ביד הקורא מספר הגון מהם, והיו בידו כחוליות רבות, אשר בנקל יוכל לחברן אחת לאחת, להיות לשלשלת ארוכה אשר כל תקופות עברנו חרוזות עליה
המחבר ווארשא, ב’ ניסן, התרנ”ח
הקדמה לספר ‘מגבורי האומה’/ שלמה ברמן 1898
ההיסטוריונים
גרץ – היינריך צבי הירש גרץ נולד בשנת 1817 בעיר קשונז’ שבגליל פוזנא. אביו בעל איטליז של בשר, היה אדם פשוט, לא תלמיד חכם וגם לא עשיר. את ראשית חינוכו קיבל ב-‘חדר’, עד שיצאה גזרה מטעם המיניסטריון הפרוסי לסגור את ‘החדרים’, ולשלוח את ילדי היהודים לבתי הספר הכלליים. גרץ היה צמא דעת ושקדן בטבעו, ונמשך אל ההשכלה. הוריו שלחו אותו בהיותו בן י”ג שנים לעיר הסמוכה, לישיבה שהתנהגה ברוח ליברלית במקצת. לבד מלימודי התורה שקד גרץ לקרוא ספרים שונים מספרי ההשכלה. הוא למד צרפתית, רומית ויוונית בלי עזרת מורה.
במשך שלוש שנים ישב גרץ בביתו של רבי שמשון רפאל הירש, מחבר הספר ‘אגרות צפון’ אשר החזיר אותו למסורת הדתית, ולמד תורה.
בשנת 1842 נכנס לאוניברסיטה בברסלוי. את לבו משכו בעיקר לימודי ההיסטוריה, הפילוסופיה ושפות קדם. הוא החל לפרסם מאמרים מדעיים וביקורות ספרים בעיתונות העברית.
גרץ עסק קצת בהוראה וברבנות, אך התחיל לעסוק כתיבת ספר בו ראה את ייעודו הגדול בחיים – ‘דברי ימי ישראל’ , ספר תולדות היהודים.
הראשון לכרכי הסדרה “דברי ימי ישראל” יצא לאור בשנת 1853. הספר התקבל בשמחה רבה ובפליאה. ד”ר צבי גרץ בחר לפתוח משום מה בכרך הרביעי. בשנת 1855 יצא לאור הכרך השלישי, ואחר כך עד שנת 1870 יצאו שאר הכרכים. רק שני הכרכים הראשונים, המספרים את תולדות היהודים בזמן כתבי הקודש יצאו 23 שנים מאוחר יותר, בשנת 1876!
כרך א: מראשית היות ישראל לעם עד התקוממות החשמונאים. כרך ב: מימי הנשיאים החשמונאים עד חורבן ירושלים. כרך ג: מחורבן הבית השני עד תקופת הגאונים. כרך ד: מראשית התפתחותה של התרבות היהודית-הספרדית עד גזרות השמד על היהודים בספרד. כרך ה: מגזרות השמד בספרד עד יסוד מרכז חדש ליהדות באמשטרדם. כרך ו: ממלחמת שלושים השנה עד העת האחרונה.
ברמן – החל משנת תרנ”ח החל המורה והסופר שלמה ברמן לפרסם חוברות לנוער . 80 חוברות יצאו לאור בהוצאת ‘תושיה’ בוורשה. “הייתה לפנינו המטרה הזאת,” כתב המחבר בהקדמה לספר שיצא בעקבות החוברות, “לבאר לנערים את סיבת נצחיותנו ומה הוא הכוח החיוני אשר יחיה את לאומנו זה שנות אלפים, למרות התאמצות צוררינו להכחיד את קיומנו.” החוברות הופיעו תחת השם: ‘מגיבורי האומה [תולדות ישראל על פי ביוגרפיות]’ והפכו לספר בן ארבעה כרכים. החוברת הראשונה עסקה בעזרה ונחמיה, והאחרונה ביעקב טיראדו, מן האנוסים אשר בספרד, שזכה להקים קהילה יהודית באמסטרדם.
רבנו משה בן מימון [רמב”ם]
"רבנו משה בן מימון [רמב"ם] נולד בעיר קורדובה, אשר בספרד הדרומית, בשנת ארבעת אלפים ושמונה מאות ותשעים וחמש לבריאת העולם, בארבעה עשר יום לירח ניסן בשעה ועשרים דקים אחרי חצות היום. אביו, רבנו מימון, היה דיין בעיר ההיא, ומשפחתו נכבדה ונשאה מאוד בארץ ספרד. היא התיחסה לדוד מלך ישראל, אף כי לא היו לבניה אותות נאמנים, כי כן הוא, רק ככה היה אז דרך אצילי היהודים הספרדים לאמר, כי מצאצאי דוד המלך הם. רבנו מימון היה תלמיד רבנו יהוסף הלוי אבן מינש, שהיה תלמיד המורה הגדול רבנו יצחק אלפסי. מלבד היות רבנו מימון חכם גדול בתורה, ידע גם חכמות אחרות: הנדסה ותכונה."
[קטע מתוך הספר 'מגבורי האומה']
שלמה נולד בשנת 1857 בכפר קליטה במחוז צ’רניגוב ברוסיה. ילדותו עברה עליו בטבע, כשאמו מלמדת אותו עברית. כשעברה המשפחה לעיר קוזלץ רכש לעצמו השכלה כללית, וכבר בגיל 19 היה מורה לעברית בהומל, והחל לפרסם מאמרים בעיתונות העברית. תרגם אגדות של האחים גרים עבור הוצאת ‘תושיה’. האגדות יצאו ב-15 חוברות בוורשה 1897. הוא עסק בחקר תולדות היהודים ברוסיה הלבנה, ונודע גם כעסקן ציוני. “תלמיד חכם ישר וצנוע, שכל חייו עסק בתורה והוראה וכתב ספרים הרבה…” אמר עליו ר’ מיכל רבינוביץ.
בימיו האחרונים חלה שלמה ברמן במחלת השחפת, והפך לחירש ולעיוור. אז גמר בלבו לרשום את זכרונותיו. תוך זמן קצר נוצר ספר – ‘זכרונותי’ – בן ארבע מאות עמודים. למרות הפצרות ידידיו ובני משפחתו דן המחבר את ספרו לשריפה, ורק ברגע האחרון הצליחו בני ביתו להציל חלק מהספר. בעזבונו של ברמן נמצא לאחר מותו [1927] חלק נוסף לספר ‘מגבורי האומה’, כרך שביעי, מן הב”ח עד ר’ משה חיים לוצאטו. הכרך מחזיק 81 עמ’, ולא יצא לאור לעולם – כנראה – בגלל מלחמת העולם הראשונה.
~~~~~~~~~~~~~~~ ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
דובנוב - בדצמבר 1941 דחקו חיילים נאצים בכמה עשרות יהודים למהר ולעלות על האוטובוסים הכחולים שימשו פעם לתחבורה המקומית, שהיו אמורים להוביל אותם מגיטו ריגה לגיא ההריגה באחד היערות הסמוכים. צעקות החיילים ובכי היהודים התערבבו זה בזה. אחד הקשישים - שמעון - כשל לפתע על הרצפה. כוחו לא הספיק כדי לטפס על האוטובוס. לאחר שכל צעקות הדרבון והאיום לא הועילו, שלף אחד השוטרים הלאטביים את אקדחו וירה בעורפו של הקשיש בן ה-82. שמעון מת מייד בו במקום. למחרת אותו לילה נקבר בקבר אחים בבית הקברות היהודי הישן בגיטו ריגא. כך באו לקיצם חייו של אחד ההיסטוריונים החשובים ומעוררי המחלוקת של העם היהודי.
שמעון בן מאיר יעקב דובנוב נולד בספטמבר 1860, בפלך מוהיליב אשר בבלארוס. כבר מגיל צעיר החל להימשך לספרי היסטוריה, והחלה בו התנגדות פנימית, שתהפוך לשנאה, למסורת היהודית. כבן י”ג כתב מאמרו הראשון: נגד המחזיקים רק בספרות התלמוד ומתעלמים או מזלזלים בתנ”ך ובספרי ההשכלה. את עיקר ייעודו בחיים ראה בחקר תולדות העם היהודי. ידידותו עם אחד העם, קירבה אותו לרעיון של מרכז רוחני אחד ליהודים, אולם בניגוד לידידו שראה את המרכז הזה בארץ ישראל, קבע דובנוב את רוסיה כמרכז לאוטונומיה היהודית בגולה.
בין ספריו: ‘תולדות החסידות’, ‘ספר החיים’,’דברי ימי עם עולם’. בסוף שנות ה-30 יצא לאור ספר לימוד ההיסטוריה לבני הנעורים: ‘היסטוריה יהודית לילדים’ עם מפות, תמונות וציורים.
דברי ימי עם עולם
"ספרי זה הוא פרי עבודה של שלושים שנה. בימי נעורי פתחתי בהכנות לחיבור רב הכמות בתולדות ישראל במרכזו האחרון הגדול ביותר - בפולין ורוסיה. אספתי חומר ממקורות נדפסים וכתבי יד במקצוע זה, שלא נחקר קודם לכן על ידי חכמינו שבמערב, והייתי מפרסם תוצאות חקירותי בספרי העתים שברוסיה בלשון המדינה. אבל כשבאתי להקדים לספרי המיועד סקירה כללית על תולדות עמנו בכל הארצות וירדתי לסוף דעתם של ההיסטוריונים שקדמו לי, נוכחתי לדעת שאין דרכי ב-'חכמת ישראל' מתאים לדרכיהם. ככל שהוספתי לחקור בדברי ימינו הכלליים, נתחזקה בי השאיפה לעבור מן הפרט אל הכלל - לסידור חדש של תולדות האומה בכל מרכזיה במזרח ובמערב מימי קדם עד הזמן הזה."
בוחן פתע
[שים לב לכתב, לכתיב, לפיסוק ולצורה, שתהא נאה ובהירה]
"מה השם שקראו הרומאים לעיר ירושלים החדשה שבנו? ומה השם שקראו לארץ יהודה אחרי חורבן ביתר? לאן עבר מרכז מרכז היהדות אחרי מלחמות בר כוכבא? מי עמד בראש המרכז? ספר על רבי מאיר, על ברוריה אשתו ועל רבי שמעון בר יוחאי. מי חיבר את 'סדר עולם'? למי מייחסים את ספר הזוהר? על מה היתה פרנסתם של רבי מאיר ורבי יוסי בן חלפתא? ספר על אלישע בן אבויה."
[עבודה עצמית מתוך 'הסטוריה מעשית'/ אליעזר זלדס, לשנת הלימודים השביעית, 1936]
אליעזר
החל משנת 1923 החלו לצאת ביפו חוברות לילדים, במסגרת סדרה בשם: 'ספריה היסטורית'. המוציא לאור והמחבר חתם בשם אליעזר.
תשע חוברות יצאו לאור בין השנים 1923-1931: הערבים הקדמונים, הודו, מצרים העתיקה, אשור ובבל, פרס ומדי, מהספרות המצרית, כנען, ימי זרובבל ונחמיה, מהספרות הבבלית. מחיר כל חוברת היה 15 מיל.
כמה שנים קודם לכן, ניתן היה למצוא את שמו של אליעזר על חוברת בשם 'אשור ובבל העתיקות', אותה הוא עיבד בשנת 1914, במסגרת סדרה 'הוצאת לעם, חוברות מדע פופולריות'.
אליעזר בן חיים צבי זלדס נולד בשנת 1874 בסלוצק, והיה בין מורי העברית הראשונים בה. בשנת 1910 עלה לארץ ישראל ונשלח להורות בקרב הקהילה היהודית הקטנה בעזה. מעזה עבר להרטוב בה לימד במשך שנתיים, אחר כך - בזמן מלחמת העולם הראשונה לימד בבאר טוביה, ולבסוף עבר ללמד בבאר יעקב עד לפרישתו. את שנותיו האחרונות העביר בתל אביב וברמת גן, בהוצאה לאור של ספרי לימוד בנושא היסטוריה. לאחר שהוציא לאור את סדרת החוברות בנושא היסטוריה עתיקה, התפנה אליעזר לעבודת חייו. ספר לימוד עם פרקי קריאה ועבודה עצמית - 'היסטוריה מעשית'. בשלושה חלקים מגלות בבל עד מסעי הצלב. מחיר כל כרך היה 100 מיל, והוא נמכר לתלמידי בתי הספר בעזרת חברת 'מפיץ הספר' מרחוב אלנבי 55, פינת ברנר, בתל אביב.
בשנת 1915 ברחו פייגל אשתו של אליעזר ובנו הפעוט ישעיהו למצרים מאימת הטורקים. לאחר שהגיעו לאלכסנדריה, הפליגו לארה"ב. את ספרו 'הסטוריה מעשית' הקדיש אליעזר לנשמת בנו ישעיהו שנפטר בארצות הברית והוא בן 10 חודשים. בשנת 1924 נולדו לאליעזר תיאומים, בת ובן, להם קרא על שם אביו חיים צבי - חיה וצבי.
תודה לנתן זלדס על העזרה
בוחן פתע
[אל תסתפק בהנחות כלליות, אלא הבא עובדות לביסוס הנחותיך]
תולדות ישראל בתקופה החדשה [ענה על שלוש מחמש השאלות הבאות]
- מעמדם האזרחי של היהודים במערב אירופה לפני המהפכה הצרפתית. - 'הפקודה המחפירה' של נפוליון בונפרטה - תוכנה ומשמעותה ההיסטורית. - גילויי האנטישמיות בגרמניה במחצית הראשונה של המאה ה-19. - מאבקם של יהודי אנגליה למען שיוויונם האזרחי. -מאבקיה של תנועת החסידות בראשית דרכה.
[בחינת בגרות בהיסטוריה לנבחנים חיצוניים, 1970.]
ספר ההיסטוריה של המורה למתמטיקה
ברוך נולד בשנת 1894 במריפול, ליטא, לאביו יעקב לייבוביץ ולאמו זיסלה. התחנך בחדר מתוקן, ובישיבה "מודרנית". הפגין בקיאות מופלגת בתלמוד, בספרות העברית ובתנ"ך.
בשנת 1911, כשהיה כבן שש עשרה, שמע על פתיחת הגימנסיה העברית הראשונה בתל-אביב. הוא עלה לארץ בגפו, ללא הסכמת הוריו ונתקבל למחלקה השישית של הגימנסיה "הרצליה". למד אצל חנינא קרצ'בסקי ניצוח, הרמוניה ונגינה בפסנתר.
בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר ברוך לדגניה ושימש שם מורה לעברית, ומדריך תרבות לחברי הקבוצה. בשל מחלת הקדחת עבר להורות בבית הספר בראש פינה שבהנהלת חיים וילקומיץ ואהרון טורקניץ, מראשוני החינוך הכפרי בארץ ישראל.
בסוף שנת תרפ"ד, 1924, שב ד"ר ברוך בן יהודה לארץ, לאחר שקיבל תואר דוקטור למדעי המתמטיקה והפיסיקה באוניברסיטה של בריסל. הוא שימש כמורה, כמחנך וכמנהל במשך 42 שנה בגימנסיה 'הרצליה'. הוא לימד מתימטיקה, תנ"ך, לשון ומוסיקה, וגם הנהיג לראשונה את מקצוע "תולדות הציונות". הוא אירגן בגימנסיה טיולים ברחבי הארץ והגיע עם תלמידיו לראשונה לפטרה ולפסגת החרמון; בין פעולותיו היו גם תחרויות תנ"ך, ראשיתו של מפעל "חידון התנ"ך העולמי", שהיה יוזמו ומעצבו ויו"ר חבר השופטים שלו בשנותיו הראשונות.
"ככל שהתרחקו מתקופת ה'בראשית'" כתבה נתיבה בן יהודה בתו של ברוך בספרה 'אוטוביוגרפיה בשיר וזמר', "כך גדל הצורך בשיעורים מיוחדים בנושא של תולדות הציונות, והאבא שלי היה מרצה על זה בכל מקום - במערכת השיעורים בבית הספר - ובחוגים ובקבוצות נוער, ולבסוף הוא גם כתב את הספר 'תולדות הציונות', שבתור ספר לימוד הוא היה מיועד לבני נוער, הוא היה הראשון בסוגו."
"ספר זה נכתב בארבע השנים האחרונות, אבל חובר במשך 27 שנים. מתוך עבודה בקרב בני הנעורים והעם נשזרו חוטיו ועורקיו. תחילתו - לפני 27 שנים בהסתדרות 'הדור הצעיר' של הגמנסיה 'הרצליה' בתל אביב. המשכו - בהרצאות שונות בגולה ובארץ, ובייחוד בחברת חניכי, מחזור כ"א של הגמנסיה 'הרצליה', אשר טיפלו בו שלוש שנים רצופות, אף נבחנו בו מרצונם הטוב. וסופו - בצריפם של צופי הגמנסיה 'הרצליה' ובכמה וכמה אכסניות אחרות. ופני השומעים כולם, בגולה ובארץ, בימי המלחמה הקודמת ובימי המלחמה הנוכחית, בעיר ובכפר, הביעו תמיד הבעה אחת: צמאון עד לדעת את פרשת הציונות והישוב. להכיר את מגילת העבר הקרוב, רווי החזון והגבורה. אולם ברגעי השראה מיוחדת, עת זכו המרצה והשומעים להתייחד עם ההוד שבחזון ולבות כולם הלמו את הלם הדורות - נדמה היה, כי הוסר הלוט מעל השומעים: לא, אין זה צמאון לדעת בלבד: הרצון לגלות איה מקום שר האומה, כדי להרתם במרכבתו ולהמשיך את השלשלת למען לא תינתק..."
בוחן פתע
[אם שאלה בהיסטוריה כללית נוגעת גם לתולדות עמנו - כלול גם אותן בתשובתך]
מושגים הסבר בקצרה את המושגים הבאים: 1. כתב זכויות ['פריבילגיות']. 2. יהודי חסות. 3. בחדר"ג ['בחרם דרבנו גרשום']. 4. פירוש הקונטרס. 5. פרשנדתא. 6. כתב רש"י. 7. יוסיפון
[פרקי עבודה מתוך 'תולדות ישראל'/ ברוך אביב, נתן פרסקי לכיתה ז', 1965]
הידעת
[כמה עובדות טריוויה על ספרי היסטוריהמתוך הספרים]
הידעת כי לבית הספרים הריאלי העברי בחיפה הייתה בשנות ה-40 הוצאת ספרים אשר הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד. ביניהם: קיצור תולדות ישראל/ ד"ר גלצר, תולדות המזרח העתיק, לוח תאריכים 700-1914 ועוד.
הידעת כי בספר הלימוד 'דברי ימי הציונות' של ל. חזן וי. פלר, מזכירים המחברים גם את הספר 'דברי ימי ישראל' וגם את מחברו צבי גרץ.
הידעת כי ספר הלימוד 'תולדות ישראל' נכתב על ידי נתן פרסקי וברוך אביבי, והיה נפוץ מאוד בבתי הספר בשנות ה-60. בזמן שהספר שימש כספר לימוד בבתי ספר, שימש מחברו - ברוך אביבי - כמנהל המחלקה לחינוך ולתרבות בעירית תל אביב.
הידעת כי גם 'צבא הגנה לישראל - המטה הכללי' עסק בהוצאה לאור של ספרי לימוד היסטוריה. בשנות ה-50 יצא לאור במסגרת ענף ההשכלה של צה"ל הספר 'עם ישראל' - פרקי יסוד בתולדות עמנו, מאת ד"ר אב. נ. פולק.
הידעת כי ח. א. זוטא, אחד המחברים של ספר לימוד ההיסטוריה 'קדמוניות', הוציא לאור את אחד הנסיונות הראשונים בעברית לספר בהדרכה מינית לילדים - 'הזרע למינהו' בשנת 1909.
הידעת כי מבש"ן [מנחם מנדל ברונשטיין], מחבר ספר הלימוד 'דברי הימים לבני ישראל מימים קדמונים' [וארשה 1898], היה אחד המתרגמים הראשונים של הספר 'הלב' של דה אמיציס [וארשה 1923].
הידעת כי בשנת 1960 יצא לאור הספר 'דברי ימי העולם לילדים' מאת ידידיה ספרא, עם ציורים של מ. אריה. מחבר הספר הסתתר תחת שם בדוי, שמו האמיתי היה יצחק אבנון.
הידעת כי אברהם קפלן תרגם לעברית את הכרך השלישי של 'דברי ימי ישראל' של גרץ בשנת 1875. שנה אחר כך תירגם קלמן שולמן את הכרך הראשון. בשנת 1888 ניגש שפ"ר [שאול פנחס רבינוביץ] לתרגם את כל הספר. את הכרך האחרון אותו לא תרגם, תרגם כעבור זמן ל. א. טריווש, אשר הוסיף גם את הפרק על צמיחת הנצרות ששפ"ר נמנע מלתרגם. בשנת 1893 תרגם א. ד. פינקל את החלק הרביעי מספרו של גרץ. בשנת 1905 החל נחום סוקולוב לעבוד על תרגום חדש ומדוייק של ספר ההיסטוריה, אך רק החלק הראשון ממנו יצא לאור, החלק השני לא נשלם.
בוחן פתע
[המחברים סבורים כי יש בשאלות לחזרה כדי לסייע לתלמיד בעיבוד החומר, בשינונו ובתפיסתו.]
שאלות
1. תאר את החיים הכלכליים במדינת החשמונאים. 2. תאר את אורח החיים של האיסיים. 3. איך נתגלו מגילות ים המלח? 4. מה היו סמכויות הסנהדרין? 5. הסבר את ההשקפות הדתיות של הצדוקים, הפרושים והאיסיים.
[מתוך 'דברי הימים' הזמן העתיק/ מיכאל זיו, ש. אברמסקי, ש. ל. קירשנבאום, 1971]
צ'ריקובר
אליעזר צ'ריקובר נולד בפולטבה במשפחה חרדית. קיבל חינוך מסורתי ורכש לו ידיעות בשפה העברית ובספרותה. אחר כך פנה להשכלה כללית, ולמד משפטים באוניברסיטה. לאחר סיום לימודיו התיישב במוסקבה והחל בעבודתו הציונית והציבורית, בשיאה התמנה למנהל קרן הקיימת ברוסיה. אחיו, י. צ'ריקובר היה חוקר היסטוריה ומנהל ארכיון הפרעות בברלין.
בנו של אליעזר, אביגדור, נולד בשנת 1894 בסנט פטרבורג ברוסיה. למד היסטוריה באוניברסיטה של מוסקבה. עבר לברלין וסיים שם את לימודיו בתחום ההיסטוריה העתיקה. בשנת 1925 עלה ארצה. החל ללמד באוניברסיטה העברית בירושלים. תחילה היה ממקימי החוג ללשון ולספרות יוונית, ובשנת 1930 היה ממקימי החוג להיסטוריה, בו גם לימד היסטוריה עתיקה.
עיקר פירסומו של צ'ריקובר בה בזכות מחקריו על התקופה ההלניסטית ועל היחסים ששררו בין היוונים לבין היהודים. פרסם מאמרים רבים בעברית, גרמנית ואנגלית בהיסטוריה של יוון ורומי, הלניזם ותולדות ישראל בתקופה העתיקה.
בשנת 1937 פרסמה הוצאת הספרים 'אמנות' את סדרת הספרים 'היסטוריה כללית' מאת פרופ' א. צ'ריקובר שכללה ארבעה ספרים: המזרח העתיק, יוון, רומי, ימי הביניים.
במהדורה השנייה, שיצאה בשנת 1963, שוב בהוצאת 'אמנות', עודכן תוכן הספר מבחינה מדעית והותאם לתוכנית הלימודים החדשה. כיוון שהמחבר אביגדור צ'ריקובר נפטר כמה שנים קודם לכן, נרתמו למשימה ד"ר ד. אשרי מן האוניברסיטה העברית, ומר מ. ליפשיץ מבית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית. מהדורה חדשה של הספר יצאה בהוצאת בצלאל צ'ריקובר.
אביגדור צ'ריקובר נפטר בשנת 1958. ספרייתו המדעית שכללה כ-1500 ספרים בהיסטוריה עתיקה, הלניזם יהודי ופילולוגיה קלסית, נמסרה לאחר פטירתו לאוניברסיטה העברית.