באתר המפרש ספרות ילדים, תוכלו למצוא ביקורות לספרי ילדים לספרים בהוצאת שולחן כתיבה שולחן כתיבה ספרים בהוצאת

המפרש, ספרות ילדים, ספרים מאת הול הול ספרים מאת

המפרש, ספרות ילדים, ספרים מאת רוני נצר, תמר טל-אל רוני נצר, תמר טל-אל ספרים מאת זה אני רוני נצר, תמר טל-אל

שירים לילדים בנושא צִפּוֹר: קְרָע / ע' הלל, שָׁם בָּאָחוּ/ יצחק קצנלסון, שְׁנֵי שַׁלְדָּגִים עָפִים בַּשָּׁמַיִם / נורית זרחי חזרה שְׁנֵי שַׁלְדָּגִים עָפִים בַּשָּׁמַיִם / נורית זרחי שְׁנֵי שַׁלְדָּגִים עָפִים בַּשָּׁמַיִם, הִיא קְטַנָּה, הוּא בְּכָל הַצְּבָעִים מְלֻבָּשׁ, לָהּ דּוֹמוֹת לְחָרוּז צִבְעוֹנִי הָעֵינַיִם, וְהַשֶּׁמֶש - טִפָּה עֲנָקִית שֶׁל דְבַשׁ. שְׁנֵי שַׁלְדָּגִים עָפִים בַּשָּׁמַיִם, "יַקִּירָה שֶׁלִּי, הוּא אוֹמֵר לָהּ כָּךְ, אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׂחַק בְּגַלֵּי הַמַּיִם, בֵּיתֵנוּ נִבְנֶה בֵּין עַנְפֵי הַסְּבָךְ". שְׁנֵי שַׁלְדָּגִים עָפִים בַּשָּׁמַיִם, נֵץ כְּבַד-כָּנָף אֶל הַשְּׁנַיִם גָּלַשׁ. "בִּרְחִי, יַקִּירָה! הָאַכְזָר, הַרְפֵּה-נָא!" וְהַשֶּׁמֶש - טִפָּה עֲנָקִית שֶׁל דְבַשׁ. קַר בַּחוּצוֹת עִם רֶדֶת הָעֶרֶב, עֶרֶב כָּחֹל מֵעַל הַגַּגּוֹת, הַרְחֵק מִשְּׂדוֹתָיו הַיָּפִים שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ עָף לוֹ שַׁלְדָּג לְבַדּוֹ... שָׁם בָּאָחוּ/ יצחק קצנלסון שָׁם בָּאָחוּ, שָׁם בָּאָחוּ עָמְדָה צִפּוֹר יָפָה. יֶלֶד שׁוֹבָב הֵרִים אֶבֶן וְזָרַק לָהּ בִּכְנָפָהּ. שָׁם בָּאָחוּ, שָׁם בָּאָחוּ צִפּוֹר מֵתָה נָחָה. עָמַד לוֹ הַיֶּלֶד עָצֵב, עָמַד שָׁם וּבָכָה. קְרָע / ע' הלל - כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר "עוֹרֵב" אַתָּה בֶּטַח חוֹשֵׁב עַל מַשֶּׁהוּ רָע. וְזֶה כּוֹאֵב לִי נוֹרָא. טָעַן הָעוֹרֵב, מָרָה. - מֶה חָטָאתִי וּמַה פָּשַׁעְתִּי, בְּחַיֵּי הַתּוֹרָה, מָה - אוֹתִי לֹא אֱלֹהִים בָּרָא?! אֶת אִשְׁתִּי אַנְ'לֹא אוֹהֵב?! אוֹ אוּלַי לְצֶאֱצָאַי פּוּצִינִיאָיי מוּצִינִיאָיי אִם עָשִׂיתִי לָכֶם רָע? אַדְרַבָּא וְאַבְּרָא-קַדַבְּרָה: לִבִּי מְלֵא-טוֹב, בְּחַיַּי! לָכֵן קוֹלִי אָרִים וְאֶקְרָא: קְרָע! קְרָע! קְרָע! מתוך אני אוהב לשרוק ברחוב כתבה נורית זרחי צייר שמואל כץ מסדה 1967 מתוך יש לי שיר מאת יצחק קצנלסון הקיבוץ המאוחד תשי"ד. מתוך רים ציפורים ציפורים ציפ מאת ע' הלל ציירה אראלה הקיבוץ המאוחד תשל"ג. צִפּוֹר כנפיהן הפרושות של הציפורים מעוררות ברבים מאתנו קנאה; איך נשקיט את הכמיהה לחירות, לקלות תנועה, למרחקים? המשורר חיים לנסקי, שהוגלה לסיביר בעוון כתיבה בעברית ומצא שם את מותו ב- 1942, ביטא את התחושות הללו באחד משיריו הנפלאים, המסתיים בשורה "לְמַאי אֵינִי סְנוּנִית? לְמַאי אֵינִי סְנוּנִית?" ("שוב צפצוף פרידה", בתוך חיים לנסקי, ילקוט שירים, הוצאת יחדיו בשיתוף אגודת הסופרים 1978). אבל כנפי הציפורים יודעות גם צער; ע' הלל כתב על העורב הסובֵל לנֶצַח מן השם הרע שיצא לו, אך ביַעֲדו את השיר לילדים מיתן את העצב במנה גדושה של הומור. יצחק קצנלסון כתב בפשטות מכמירת לב על יד אכזרית-לרגע ועל דמעות חרטה. זוג השלדגים של נורית זרחי - על אף אהבתם, על אף חלומותיהם, לא יזכו לבנות את קנם בין ענפי הסבך. לא מוניטין ולא ילד קְצַר רואי עומדים בינם לבין האושר, אלא השגרה המפוכחת היא הגוזלת מן השניים את טיפת הדבש. נירה לוין

שירים לילדים בנושא בארבע שורות: מאת פניה ברגשטיין, מאת חיה שנהב, מאת גלית ראב"ד חזרה מאת גלית ראב"ד גֶּשֶׁם מִשָּׁמַיִם לַחוּץ אֵין גַּג וּבַיִת, הַחוּץ כֻּלּוֹ בַּחוּץ, וְגֶשֶׁם מִשָּׁמַיִם הִשְׁאִיר אוֹתוֹ רָחוּץ. בְּתוֹךְ הַמַּגֶּבֶת בְּתוֹךְ הַמַּגֶּבֶת יֵשׁ חֲבִילָה, רֵיחַ מָתוֹק אוֹפֵף אֶת כֻּלָּה. חֲבִילָה עִם שֵׂעָר שֶׁנּוֹטֵף כֻּלּוֹ מַיִם - וְהִנֵּה נִפְקָחוֹת בָּהּ גַּם שְׁתֵּי הָעֵינַיִם. עֲגָלָה חֲדָשָׁה קִבַּלְנוּ אֶתְמוֹל עֲגָלָה חֲדָשָׁה, הַיְּשָׁנָה נִשְׁאֲרָה בֶּחָצֵר לְבַדָּהּ. וַאֲנִי מְקַוָּה שֶׁהִיא לֹא עֲצוּבָה שָׁם, כְּשֶׁאֵין בְּתוֹכָהּ שׁוּם יַלְדָּה. מאת חיה שנהב הִנֵּה בַּיִת עַל עָנָן, בַּבַּיִת גָּר גַּמָּד קָטָן. כָּל הַיּוֹם קוֹרֵא, כּוֹתֵב, אַף פַּעַם לֹא יֵרָטֵב *** אִמָּא פֹּה תּוֹלָה כְּבִיסָה, מִכְנָסַיִם וְחֻלְצָה, גַּם מַגֶּבֶת וְגַרְבַּיִם, אוֹי - נָזְלָה טִפָּה שֶׁל מַיִם! *** הַכִּבְשָׂה הַמְּתֻלְתֶּלֶת הִתְקַשְּׁטָה בְּסֶרֶט תְּכֵלֶת וּבִשְׁלֹשָׁה פַּעֲמוֹנִים: גָּדוֹל, קָטָן וּבֵינוֹנִי. מאת פניה ברגשטיין אֵין עוֹד גֶּשֶׁם אֵין עוֹד גֶּשֶׁם, אֵין עוֹד בֹּץ. טוֹב לָרוּץ וְטוֹב לִקְפֹּץ. וּבַשֶּׁמֶשׁ חַם כָּל-כָּךְ, - כָּל הַחַלּוֹנוֹת נִפְתָּח. רַחְצָה כְּבָר גָּמְרוּ לְהִתְרַחֵץ גַּם הַפֶּרַח, גַּם הָעֵץ. גַּם הַשֶּׁמֶשׁ מִתְנוֹצֶצֶת נְקִיָּה וּמְרֻחֶצֶת. בַּדִּיר צֶמֶר, צֶמֶר רַךְ וָטוֹב, וְחָלָב מָתוֹק לָרֹב. קוֹל חָלִיל וְרֶנֶן שִׁיר, וְטָלֶה פּוֹעֶה בַּדִּיר. מתוך קטנטנה בגינה כתבה גלית ראב"ד ציירה ולי מינצי כנרת 2011 מתוך גדי קטן רוצה חבר כתבה חיה שנהב ציירה אורה איתן מסדה 1983 מתוך נצא אל השדה , כתבה פניה ברגשטיין ציירה מיכל אפרת הקיבוץ המאוחד 1952 בארבע שורות 1952, 1983, 2011. שלושה ספרים, כשלושים שנה בין זה לאחר. בשלושת הספרים בולט דגם שירי אחד; שירים קטנים בני ארבע שורות, מחורזים ושקולים, שנכתבו במיוחד לאוזניים צעירות מאוד. כאן - שלושה שירי גשם של שלוש משוררות, שלושה שירים על רחצה, ושלושה שירים שאין להם נושא משותף והם מדגישים את ההבדל בנקודות המבט של הכותבות. פניה ברגשטיין (1908–1950) כתבה לפעוטות מנקודת מבטם, ושיקפה מראות מן הטבע ורגעים של דרמות קטנות-גדולות מחיי הקטנטנים. רוב השירים נכתבו לפני קום המדינה לילדי היישוב העברי בארץ, והקוראים המבוגרים יוכלו לחוש במסר הסמוי של הקולקטיב; היו חיוביים, פעוטותינו, ראו את היפה, חִשבו על הטוב והמועיל לארצנו ועשו גם אתם את המצופה מכם. חיה שנהב (1936-) פרסמה את שיריה הקטנים לאחר שהדור הישראלי הצעיר הסיר את תרמיל המחויבויות מעל כתפיו. היא מפתיעה ושוברת ציפיות, רואה את ההומור שבעולם הדברים הקטנים ומתארת אותו בעט שופע דמיון. גלית ראב"ד כותבת בסגנון אישי מאוד, מגוון מאוד. באסופת השירים אפשר לזהות בין היתר רמיזות של נונסנס, רגעים אינטימיים של הורות, ותוגה הנלווית להתבוננות בעולם - בעיני ילד. נירה לוין

המפרש, ספרות ילדים, ספרים מאת ג'ודית קר ג'ודית קר ספרים מאת הטיגריס שבא לשתות תה ג'ודית קר

שירים לילדים בנושא הכי: הַמָּקוֹם הֲכִי טוֹב בַּכִּתָּה , הַגַּן הֲכִי עָצוּב , אֲנִי הֲכִי אוֹהֵב חזרה אֲנִי הֲכִי אוֹהֵב אֲנִי הֲכִי אוֹהֵב אֶת הַיָּם כִּי הַיָּם הוּא בְּחִנָּם. הַגַּלִּים בְּחִנָּם, הַחוֹל בְּחִנָּם, הַשֶּׁמֶשׁ בְּחִנָּם, הַצְּדָפִים בְּחִנָּם, כָּל הָעוֹלָם צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּחִנָּם. הַגַּן הֲכִי עָצוּב פַּעַם אַחֲרֵי שֶׁאֵלִיָּהוּ הַבַּעַל שֶׁל הַגַּנֶּנֶת זֶהָבָה מֵת, כָּל הַגַּן שֶׁלָּנוּ בְּבַת אַחַת כְּבָר לֹא הָיָה כְּמוֹ גַּן יְלָדִים בֶּאֱמֶת. הָעֵינַיִם שֶׁל זֶהָבָה הָיוּ אֲדֻמּוֹת וַעֲצוּבוֹת וְהִיא לָבְשָׁה בְּגָדִים שְׁחֹרִים וְכָל הַיּוֹם רַק חָשְׁבָה מַחְשָׁבוֹת. הַגַּן שֶׁל זֶהָבָה הָיָה פִּתְאֹם הֲכִי עָצוּב מִכָּל הַגַּנִּים. אֲפִלּוּ הַתֹּף, הַמְּשֻׁלָּשׁ וְהַמְּצִלְתַּיִם לֹא הִשְׁמִיעוּ עוֹד נִגּוּנִים. הַדֻּבִּים יָשְׁבוּ בְּשֶׁקֶט עַל הַמַּדָּף וְהַסְּפָרִים הִתְכַּוְּצוּ זֶה לְיַד זֶה וְלֹא הֵצִיץ מֵהֶם אַף דַּף. גַּם הַבֻּבּוֹת לֹא הָיוּ מְסֹרָקוֹת וְיָפוֹת וְהַקֻּבִּיּוֹת עָמְדוּ בַּפִּנָּה, כְּמוֹ יֶלֶד "בְּעֹנֶשׁ", מְבֻיָּשׁוֹת וּנְזוּפוֹת. בַּחוּץ נָבְלוּ הַבָּצָל וְהַצְּנוֹנִית וּבְכָל הָעֲרוּגוֹת שֶׁשָּׁתַלְנוּ בַּגִּנָּה צָמְחוּ רַק עֲשָׂבִים שׁוֹטִים וְיַבְּלִית. הַנַּדְנֵדוֹת לֹא חָרְקוּ עוֹד, רַק עָמְדוּ דֹּם וְהִתְקַלֵּף לָהֶן כָּל הַצֶּבַע גַּם הַיָּרֹק וְגַם הָאָדֹם. אַחֲרֵי שֶׁהַבַּעַל שֶׁל הַגַּנֶּנֶת זֶהָבָה מֵת, הַגַּב שֶׁלָּהּ נִהְיָה כָּפוּף כָּפוּף, וְהַפַּרְצוּף שֶׁלָּהּ כָּל יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר הִתְקַמֵּט. בֹּקֶר אֶחָד גָּשׁוּם כְּשֶׁבָּאנוּ לַגַּן (אֲנִי עוֹד זוֹכֶרֶת) הָיְתָה שָׁם פִּתְאֹם גַּנֶּנֶת אַחֶרֶת. הַמָּקוֹם הֲכִי טוֹב בַּכִּתָּה נָתְנוּ לִי אֶת הַמָּקוֹם הֲכִי טוֹב בַּכִּתָּה. אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עַל יַד הַדֶּלֶת. אִם מִישֶׁהוּ עוֹבֵר בַּמִּסְדְּרוֹן אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת, אִם מִישֶׁהוּ רוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֲנִי פּוֹתַחַת. אִם הַמּוֹרָה רוֹצָה גִּיר מֵהַמִּשְׂרָד אוֹתִי הִיא שׁוֹלַחַת. אֲנִי יְכוֹלָה לָקוּם מָתַי שֶׁאֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת אִם הַדֶּלֶת סְגוּרָה. כִּמְעַט לֹא נִשְׁאַר לִי זְמַן בִּשְׁבִיל לַעֲנוֹת לְמוֹרָה. מתוך – הים הוא בחינם כתב שני גרשי איירה מַרְוָה מור-אַיָלון ידיעות ספרים 2017 מתוך – לגעת כמעט בתקרה כתבה מרים אלון ציירה אלישבע געש כתר 1984 מתוך – לא בכיתי הפעם כתבה לאה נאור צייר יוחנן לקיצביץ' כתר 1983 הכי המילה הצנועה שפוטנציאל הַהַעֲצָמָה שלה גדל גם בזכות ההקשר ובזכות ההנגנה (אינטונציה) של הדובר, שגורה בפי ילדים ומבוגרים וחיה בשלום עם משלימים שונים; פעלים, תָּאֳרֵי שֵׁם וְתָּאֳרֵי פֹּעַל: הכי חֲזָקָה, הכי טוב, הכי מפחידים, הכי רחוק... בעברית העכשווית שגורים גם הביטויים "הכי בעולם!", "הכי הכי!" ולעתים יש להודות: "לא הכי הכי..." בשלושת השירים מופיעה "הכי" בכותרת ובגוף השיר, מפי דוברים-ילדים ומנקודת מבטם. לאה נאור (1935-) נותנת את רשות הדיבור לתלמידה המונה את יתרונות מקום הישיבה שלה בכיתה - "עַל יַד הַדֶּלֶת"; היא נהנית מהצפייה בעוברים במסדרון, ממלאה תפקיד רשמי כשוערת ש"יְכוֹלָה לָקוּם מָתַי שֶׁאֲנִי רוֹצָה / לִרְאוֹת אִם הַדֶּלֶת סְגוּרָה", וחותמת ברמיזה (תמימה או שמא מִתַּמֶמֶת?) לַיִתרון הגדול ביותר שאפשר לקוות לו; "כִּמְעַט לֹא נִשְׁאַר לִי זְמַן / בִּשְׁבִיל לַעֲנוֹת לַמוֹרָה." מרים אלון (2011-1938) מתארת מפי ילדה המתארת מנקודת מבט נאיבית אך עניינית את השינויים בגן הילדים "אַחֲרֵי שֶׁאֵלִיָּהוּ / הַבַּעַל שֶׁל הַגַּנֶּנֶת זֶהָבָה מֵת". הילדה מזהה עצב, עיניים אדומות מבכי ובגדים שחורים כסימני אבל, מעניקה פרשנות לשתיקה ולהיעדר העשייה של הגננת: "וְכָל הַיּוֹם רַק חָשְׁבָה מַחְשָׁבוֹת". הדוברת הרכה בשנים מפרטת בבית השני הארוך מאוד את ההשפעה הדרמטית של המוות ושל האבל על הגן – אולי כתיאור מטפורי לרגשותיה שלה; השפעת המוות על סביבת הגן - "בַּחוּץ נָבְלוּ הַבָּצָל וְהַצְּנוֹנִית / וּבְכָל הָעֲרוּגוֹת שֶׁשָּׁתַלְנוּ בַּגִּנָּה / צָמְחוּ רַק עֲשָׂבִים שׁוֹטִים וְיַבְּלִית", ועל תכולתו: החפצים מבטאים את הדממה – "אֲפִלּוּ הַתֹּף [...] לֹא הִשְׁמִיעוּ עוֹד נִגּוּנִים [...] הַדֻּבִּים יָשְׁבוּ בְּשֶׁקֶט [...] הַנַּדְנֵדוֹת לֹא חָרְקוּ עוֹד", את חוסר הנוחות שהילדים חשים – "וְהַסְּפָרִים הִתְכַּוְּצוּ זֶה לְיַד זֶה [...] וְהַקֻּבִּיּוֹת עָמְדוּ בַּפִּנָּה, כְּמוֹ יֶלֶד 'בְּעֹנֶשׁ', מְבֻיָּשׁוֹת וּנְזוּפוֹת", ואת הזדהותם עם הגננת האבלה – "הַנַּדְנֵדוֹת... רַק עָמְדוּ דֹּם / וְהִתְקַלֵּף לָהֶן כָּל הַצֶּבַע". העשבים השוטים והיבלית שצומחים בגן מאז האֵבֶל רומזים על מותה המקצועי של הגננת, תוך הקבלה פואטית לקמילת הצמחים: "הַגַּב שֶׁלָּהּ נִהְיָה כָּפוּף כָּפוּף, / וְהַפַּרְצוּף שֶׁלָּהּ כָּל יוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר הִתְקַמֵּט". שני גרשי (1976-) שם בפי הדובר-ילד שלו שתי שורות פתיחה; הצהרה שגורה המלווה בנימוק שאינו שגרתי: "אֲנִי הֲכִי אוֹהֵב אֶת הַיָּם / כִּי הַיָּם הוּא בְּחִנָּם". מכאן, אחרי שורה ריקה להשמעת הדהוד מטפורי של ההצהרה, הדובר מפרט את סדר היום החברתי שלו בתבנית "גזרה שווה"; מכיוון ש-"הַגַּלִּים בְּחִנָּם / הַחוֹל בְּחִנָּם / הַשֶּׁמֶשׁ בְּחִנָּם / הַצְּדָפִים בְּחִנָּם" (ארבע פעמים "בחינם" בנוסף על זו שבהצהרה!) מתבקשת מסקנה הנמסרת בהגזמה ילדית צפויה; "כָּל הָעוֹלָם / צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּחִנָּם."

באתר המפרש ספרות ילדים, תוכלו למצוא ביקורות לספרי ילדים לספרים בהוצאת אסיה אסיה ספרים בהוצאת

באתר המפרש ספרות ילדים, תוכלו למצוא ביקורות לספרי ילדים לספרים בהוצאת למה + כנרת למה + כנרת ספרים בהוצאת

באתר המפרש ספרות ילדים, תוכלו למצוא ביקורות לספרי ילדים לספרים בהוצאת כנרת , זמורה-ביתן כנרת , זמורה-ביתן ספרים בהוצאת

באתר המפרש ספרות ילדים, תוכלו למצוא ביקורות לספרי ילדים לספרים בהוצאת אגם אגם ספרים בהוצאת

באתר המפרש ספרות ילדים, תוכלו למצוא ביקורות לספרי ילדים לספרים בהוצאת כנפיים, כתר כנפיים, כתר ספרים בהוצאת