בִּמְקוֹם צִיּוּר
כְּשֶׁאַבָּא שֶׁלָּךְ הָיָה קָטָן,
קָטָן כָּמוֹךְ וְעוֹד יוֹתֵר,
אָמְרוּ שֶׁכְּשֶׁאַבָּא שֶׁלָּךְ יִגְדַּל
וְיִהְיֶה אַבָּא שֶׁלָּךְ וְעוֹד יוֹתֵר,
יִהְיֶה צַיָּר וִיצַיֵּר.
מָה שֶׁאָמְרוּ לֹא בָּא בְּדִיּוּק,
לֹא בְּדִיּוּק, אֲבָל מַשֶּׁהוּ בָּא.
אַבָּא שֶׁלָּךְ עוֹשֶׂה שִׁירִים
כְּמוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אַהֲבָה,
כּוֹתֵב בְּעֵרֶךְ מָה שֶׁבָּא.
אֲבָל לִפְעָמִים הַמִּלִּים כַּאֲוִיר,
שְׁקוּפוֹת כְּמוֹ אֲוִיר וְעוֹד יוֹתֵר.
לְמָשָׁל, אוֹתָךְ בְּכָל הַמִּלִּים
שֶׁל אַבָּא שֶׁלָּךְ אִי-אֶפְשָׁר לְסַפֵּר,
אִם הָיָה צַיָּר, הָיָה מְצַיֵּר.
אֲבָל הַדְּבָרִים בָּאִים כְּמוֹ שֶׁבָּאִים,
כְּמוֹ שֶׁבָּאִים וְלֹא יוֹתֵר.
וְאַבָּא שֶׁלָּךְ עוֹשֶׂה בְּמִלִּים,
וּמָה שֶׁאוֹהֵב לֹא יָכוֹל לְצַיֵּר,
עוֹשֶׂה מִלִּים, וְלֹא יוֹתֵר.
מתוך שירים לילדות נבונות
כתב: מאיר ויזלטיר
איירה: זויה צ'רקסקי-נאדי
אחוזת בית 2018