שני חיי יעקב

רומאן אוטוביוגראפי המכיל בתוכו את יגון החיים, את המלחמה ואת הכאב. "אני יודע -ועכשיו לילה- שאינני יכול לחיות בחושך, ולא במחנק: שאין אני מסוגל להשאר צמא ואינני יכול לעזוב את האדמה. אני חי מן האור ומן האוויר ומן המים ומן האדמה; ומאיברי האשה ומחלומותיי עליה ומאהבתה ומחידותיה. מה לי הכוכבים, מה לי שביל החלב ושנות האור. בחושך רק את עצמי אראה. במחנק רק מתוכי אני נושם. אני נע ביקום שאין לו חופים ואין לו זמנים, תמיד הלאה, אל תהומות החושך הנצחי, אשר חושיי לא תופשים את גבולותיו". זהו ספרו הראשון של יעקב בוצ'ן.