ירושלים משחקת מחבואים

אריאלה דים, חוקרת מקרא ישראלית החיה בבוסטון, מוצאת בחנות עתיקות קופסת עץ ישנה ובה שקופיות זכוכית עם צילומים של ירושלים. "הרמתי את המכסה, והנה מלאה שקופיות זכוכית עבות, ישנות. מילא, מאלו הרי ניתן להיפטר בקלות. רק אצא את החנות, אשליך אותן לפח-האשפה הגדול העומד שם בפתח. אלא שמין גאווה משונה היתה דוחקת בי להראות "לו" שאין בלבי כל פחד, שאשה חופשייה אני וברשות עצמי אני עומדת, ומן החנות הזו אצא ברגל-גאווה ולאיטי. נטלתי לי אפוא שקופית אחת משקופיות-הזכוכית והרמתי אותה בעצלתיים אל מול נורת החשמל המשתלשלת ערומה מתקרת החדר. ומול האור, מבעד לשקופית, נשקף אלי, בעליל, השער הכפול, האטום ההוא. כן. הוא. אותם תאומי-צביה קמורים. הוא הוא! שער הרחמים."