זיכרונותיו של מת

"זכרונותיו של מת", שהופיע לראשונה ב-1880, הוא הרומן החמישי (מתוך תשעה) שחיבר ז'ואקים מאריה מאשאדו די-אסיס, גדול סופרי באזיל במאה ה-19. כבר בפתיחה מסביר בראז קובאס, מחברו הבדוי של ספר זה, שאין הוא "בדיוק מחבר בר-מינן, אלא דווקא בר-מינן מחבר", כלומר שלא רק פרסום הספר, אלא גם מעשה כתיבתו, התרחש רק לאחר מותו. מיד אחר-כך בא, כולו בגוף ראשון, תיאור אותו מוות עם ההזיות שקדמו לו. ורק לאחר מכן נפנה בראז (שם המזכיר הן את הגיבור הפיקארסקי ז'יל בלאס והן את שם ארץ מולדתו של המת הכותב) לספר על חייו – מסכת ארוכה של אפשרויות גדולות ושל החמצות גדולות לא פחות, של שאיפות ואשליות למיניהן ושל התפכחות מכל המניע את בני-האדם בעולמנו זה: תאוות ואהבות, רדיפת הבצע, הכבוד והשררה. משדו דה אסיס 1839-1908. השם המקורי: Memorias postumas de bras Cubas/ J.M. Machado de Assis.