המפרש, ספרות ילדים, ספרים מאת ציפור פרומקין ציפור פרומקין ספרים מאת אלופת המטילות ציפור פרומקין ארוחת מלכים ציפור פרומקין בישמה נגד הנצח ציפור פרומקין עוברות דירה ציפור פרומקין שש שאלות קשות ציפור פרומקין

שלולית ביער ירושלים, שלולית ביער ירושלים דבורה בושרי מאת: נועה קלנר איורים: תרגום: מ' מזרחי, דני ספרים הוצאה: סדרה: עברית שפת המקור: 2018 שנה: 26 עמודים: מנוקד: פעוטות, גן-אלף-בית גיל: ספר מצויר סוגה: טבע ומדע, מסעות נושא: במשפט אחד במשפט אחד שורות מהספר במשפט אחד תקציר במשפט אחד משקפי קריאה במשפט אחד הרהור על תרגום במשפט אחד במשפט אחד מילים למזכרת במשפט אחד ספרים מאותו מדף גוזל השלולית / ג'ין ויליס על הגשר הקט / עילם בן-דרור עץ בצרה / ג'ונתן אמט הבית הגבוה והבית הנמוך / נורית זרחי גורה נמרה / גור אילני אודות ביקורות הספרים

המפרש, ספרות ילדים, ספרים מאת אסף קוגלר אסף קוגלר ספרים מאת שודדי הים של קפטן יוני אסף קוגלר

הבלרינה מאושוויץ, אוטוביוגרפיה של אדית אווה אגר, ניצולת שואה ופסיכולוגית בעלת שם עולמי, בגרסה מותאמת לנוער של ספרה למבוגרים "הבחירה". הבלרינה מאושוויץ אדית אגר מאת: איורים: כרמית גיא תרגום: מטר הוצאה: סדרה: אנגלית שפת המקור: 2025 שנה: 197 עמודים: מנוקד: 11 - 14, נוער בוגר גיל: זיכרונות, סיפור ריאליסטי סוגה: אובדן, התבגרות, סיפור היסטורי / תקופתי, שואה נושא: אוטוביוגרפיה של אדית אווה אגר, ניצולת שואה ופסיכולוגית בעלת שם עולמי, בגרסה מותאמת לנוער של ספרה למבוגרים "הבחירה". במשפט אחד במשפט אחד שורות מהספר במשפט אחד תקציר במשפט אחד משקפי קריאה במשפט אחד הרהור על תרגום במשפט אחד במשפט אחד מילים למזכרת במשפט אחד על הכותבת ספרים מאותו מדף אני לא עוזב / תמי שם-טוב סוגיהארה, הסמוראי שסירב לציית / תמר ורטה-זהבי אמיל וקארל / יעקב גלאטשטיין להחביא את אדית / קאת'י קייסר ואיך קוראים לך עכשיו / תמי שם-טוב אודות ביקורות הספרים

המפרש, ספרות ילדים, ספרים מאת חוה דיבון חוה דיבון ספרים מאת המסכה של נבו חוה דיבון

המפרש, ספרות ילדים, ספרים מאת חגית ביליה חגית ביליה ספרים מאת ספר מצחיק טעים חגית ביליה

המפרש, ספרות ילדים, ספרים מאת קייט ברנהיימר קייט ברנהיימר ספרים מאת הילדה שלא הסכימה להסתרק קייט ברנהיימר

המפרש, ספרות ילדים, ספרים מאת ויליאם סרויאן ויליאם סרויאן ספרים מאת הקומדיה האנושית ויליאם סרויאן

ילד עיר - גונבי האופניים, 13 סיפורים חדשים מפיו של מתבגר צעיר, המזמינים את הקוראים לצפות מקרוב באירועים ובחוויות משגרת חייו ולהכיר את מחשבותיו, רגשותיו ולבטיו. ילד עיר - גונבי האופניים שהם סמיט מאת: מיכל בוננו איורים: תרגום: כנרת הוצאה: סדרה: עברית שפת המקור: 2022 שנה: 87 עמודים: מנוקד: 8 - 10, 11 - 14 גיל: סיפורים קצרים, סיפור ריאליסטי סוגה: בית ספר, התבגרות, חיים בחברה, משפחה נושא: 13 סיפורים חדשים מפיו של מתבגר צעיר, המזמינים את הקוראים לצפות מקרוב באירועים ובחוויות משגרת חייו ולהכיר את מחשבותיו, רגשותיו ולבטיו. במשפט אחד במשפט אחד שורות מהספר במשפט אחד תקציר במשפט אחד משקפי קריאה במשפט אחד הרהור על תרגום במשפט אחד על כתיבת הספר במשפט אחד מילים למזכרת במשפט אחד על הכותבת ספרים מאותו מדף הנערים מרחוב פאל / פרנץ מולנר סומכי / עמוס עוז דו-קרב / דויד גרוסמן יש ילדים זיגזג / דויד גרוסמן שמע, חתול / אמילי צ'ייני נוויל אודות ביקורות הספרים

המפרש, ספרות ילדים, ספרים מאת רוֹסה לגרקרנץ רוֹסה לגרקרנץ ספרים מאת החיים המאושרים שלי רוֹסה לגרקרנץ

מילים לוחמות, שתי אחיות שעברו התעללות נשלחות לאם אומנת ומוצאות בעזרתה ובעזרת הרשויות את הדרך להתמודד עם עברן ולצפות לעתיד אופטימי. מילים לוחמות קימברלי ברובייקר ברדלי מאת: איורים: עידית שורר תרגום: הקיבוץ המאוחד הוצאה: סדרה: אנגלית שפת המקור: 2023 שנה: 247 עמודים: מנוקד: 11 - 14 גיל: סיפור ריאליסטי סוגה: אובדן, הורים וילדים, התבגרות, משבר נושא: שתי אחיות שעברו התעללות נשלחות לאם אומנת ומוצאות בעזרתה ובעזרת הרשויות את הדרך להתמודד עם עברן ולצפות לעתיד אופטימי. במשפט אחד במשפט אחד שורות מהספר במשפט אחד תקציר במשפט אחד משקפי קריאה במשפט אחד הרהור על תרגום במשפט אחד במשפט אחד מילים למזכרת במשפט אחד על הכותבת ספרים מאותו מדף סומסום ג'קסון / בטסי באיירס מה שג'יימי ראה / קרולין קומן ייסוריה של אליס / פיליס ריינולדס ניילור החיים חלקי 7 / הולי גולדברג סלואן ריימי נייטינגייל / קייט די-קמילו אודות ביקורות הספרים

שירים לילדים בנושא חמורים: הַחֲמוֹר הֶעָצֵל / יעקב פיכמן, הַחֲמוֹר / לאה גולדברג, עֵמֶק סוּסֵי הַיָּרֵחַ / נורית זרחי חזרה עֵמֶק סוּסֵי הַיָּרֵחַ / נורית זרחי כְּשֶׁהַלַּיְלָה יוֹרֵד וּבְכָל הַטִּירוֹת הַבְּצוּרוֹת הַחוֹמוֹת נִסְגָּרוֹת, נִדְלָקִים הַנֵּרוֹת, אָז מִכָּל הָאֻרְווֹת, הָרְפָתוֹת, הַשְּׁעָרִים, עוֹלִים וּבָאִים חֲמוֹרִים. אֲפֹרִים, לְבָנִים וּשְׁחוֹרִים, וּכְפוּפִים גַּבֵּיהֶם הַצָּרִים; בַּמֶּרְחָק מְדַנְדֵּן פַּעֲמוֹן, אֵיזֶה כֶּלֶב נוֹבֵחַ, וְהוֹלְכִים חֲמוֹרִים לְאִטָּם, עֵינֵיהֶם עֲצוּמוֹת, אֶל עֵמֶק סוּסֵי הַיָּרֵחַ. הֵם דּוֹאִים, מְרַחֲפִים בְּרַגְלַיִם קְמוּרוֹת, טָסִים לְלֹא קוֹל, נִשָּׂאִים עַל כָּנָף, עֵינֵיהֶם כִּפְרָחִים, עֲגֻלּוֹת, מַתִּיזוֹת רְסִיסִים, וְהִנֵּה הֵם פִּתְאֹם לְהָקוֹת שֶׁל סוּסִים! הֵם רָצִים שָׁם רִיצַת מִכְשׁוֹלִים, מְשַׂחֲקִים עַד שֶׁאֵין בָּהֶם רוּחַ - מִי יַגִּיעַ לַנֹּגַהּ רִאשׁוֹן, מִי יִקְפֹּץ לַיָּרֵחַ, מִי יַחְדֹּר לֶעָנָן, יְדַלֵּג מֵעָלָיו; וְהַפְּרָס הָרִאשׁוֹן - תַּפּוּחַ זָהָב. בַּמֶּרְחָק מְדַנְדֵּן פַּעֲמוֹן וְכַלְבֵי הַחוּצוֹת אַחֲרָיו, הַסּוּסִים הַגְּדוֹלִים מַנְמִיכִים אָז הַגַּב וְהֵם שׁוּב חֲמוֹרִים וְהֵם שׁוּב רְתוּמִים אֶל עֶגְלוֹת הֶחָלָב. אִישׁ אֵינוֹ מְנַחֵשׁ אֶת סוֹדָם, רַק חַלְבָּן כַּעֲסָן מְגַדֵּף מְנֻמְנָם, מְחַפֵּשׂ בָּאֻרְוָה, בַּגִּנָּה, בָּאָסָם. לַשָּׁוְא! הַחֲמוֹר נֶעְלַם! הַחַלְבָּן הַמִּסְכֵּן, לוּ לְרֶגַע נָשָׂא אֶת עֵינָיו, וְרָאָה אֵיךְ צוֹחֵק שָׁם אֵלָיו חֲמוֹרוֹ הָאָפֹר, שֶׁהֶחְלִיט לֹא לַחֲזֹר מִשְּׁבִיל הֶחָלָב. הַחֲמוֹר / לאה גולדברג בּוֹא אֶל בֵּיתִי, הִכָּנֵס לַפְּרוֹזְדוֹר, רְאֵה: בְּחֶדְרִי מִתְגּוֹרֵר חֲמוֹר. הוּא אֶרֶךְ-רַגְלַיִם וְאֶרֶךְ-אָזְנַיִם, נוֹעֵר מִן הַבֹּקֶר וְעַד צָהֳרַיִם. אֵינֶנּוּ עוֹבֵד. עַקְשָׁן וְעָצֵל וְכָל הַיָּמִים רַק שׁוֹתֶה וְאוֹכֵל. הוּא אֶרֶךְ-רַגְלַיִם וְאֶרֶךְ-אָזְנַיִם אוֹכֵל מִן הַבֹּקֶר וְעַד צָהֳרַיִם. אַךְ אִמָּא אוֹמֶרֶת וְאַבָּא אוֹמֵר: אֵינֶנּוּ אוֹכֵל ואֵינֶנּוּ נוֹעֵר. הוּא אֶרֶךְ-רַגְלַיִם וְאֶרֶךְ-אָזְנַיִם, שׁוֹתֵק מִן הַבֹּקֶר וְעַד צָהֳרַיִם. וְאִמָּא אוֹמֶרֶת וְאַבָּא אוֹמֵר: אֵין פֶּלֶא שֶׁהוּא בְּחֶדְרִי מִתְגּוֹרֵר. כִּי אֵין לוֹ חָכְמָה וְאֵין לוֹ בִּינָה, כִּי זֶהוּ חֲמוֹר מֵחַרְסִינָה. הַחֲמוֹר הֶעָצֵל / יעקב פיכמן רְאִיתֶם חֲמוֹר כָּזֶה? שׁוּם דָּבָר לֹא יַעֲשֶׂה! מִן הַבֹּקֶר יְטַיֵּל בָּאֲפָר וּמִתְבַּטֵּל. הוֹי, חֲמוֹר חֲמוֹרָתַיִם, אֵין בַּבַּיִת טִפַּת מַיִם, וּבַכֶּרֶם לִסְעֻדָּה מְחַכָּה כָּל הָעֵדָה, - זוּז מַהֵר! זוּז מַהֵר! הַמָּרָק עוֹד יִתְקָרֵר! מתוך כף עץ וקדרה שטוחה כתבה נורית זרחי, ציירה רות צרפתי מסדה 1969 מתוך מה עושות האיילות? כתבה לאה גולדברג צייר אריה נבון ספרית פועלים 1949 מתוך דייגים על הירקון כתב יעקב פיכמן עם עובד תש"ג חמורים דומה שאת דמותו של החמור העברי מציג היטב שירם של דן אלמגור וסשה ארגוב , שיר החמור , המעלה על נס את חלקו של החמור במעשה הציוני מאז שירותו הנאמן בגדוד נהגי הפרדות והשתתפותו בהקמת יישובי חומה ומגדל. אף שבתוך כך נדחק החמור פעם אחר פעם אל פינת כינויי הגנאי ("וידעו 'הגנה' וגם פו"ש: / הוא תמיד קופץ בראש!"), השיר נגמר בטענה ניצַחת: "בני אדם כאן חיים במנוחה / רק בזכות חמורים כמותך". הדימוי השלילי של החמור פלש גם לספרות הילדים, דרך משלים (אריה, חמור ושועל ), מעשיות האחים גרים (המוזיקאים מברמן , הנסיכה בעור החמור ) וספרות קלאסית (פינוקיו המוסרני-דידקטי של קרלו קולודי , שעל פיו ילדים המעדיפים שעשועים על פני לימודים הופכים חיש מהר לחמורים). החמור אִיָה, אחד מגיבורי פו הדב של א"א מילן , הוא דמות מעודנת יותר: עגמומי ורואה שחורות, אינדיבידואליסט תימהוני, שעל אף חולשותיו זוכה לחיבה ולחמלה. חמור חיובי מוֹפתי הוא פליקר, המלווה את גבירתו הצעירה במסעה ממעמקי הייאוש והדלות אל האושר והעושר, באל המשפח ה של הקטור מָלו . על דפי הספרות העברית לילדים עומדים ומניעים את זנבותיהם כמה חמורים אהובים, גיבורי מור החמור של לאה גולדברג ו-הרפתקאות חמור שכולו תכלת מאת נחום גוטמן . המבוגרים זוכרים לטובה את פְּלָטֶרוֹ, אחד משני גיבוריו של פלטרו ואני מאת חתן פרס נובל חואן רמון חימֶנֶז ; הספר המענג מתאר בסגנון פיוטי וברוח הומניסטית את קשר האהבה שבין משורר לחמורו. יעקב פיכמן (1881–1958), משורר וסופר עברי יליד בסרביה, שמאז עלייתו ארצה ב- 1912 עסק גם בכתיבה לילדים ובעריכת כתבי עת ומקראות לקוראים צעירים, מעמיד בשירו תיאור לגלגני-נוזפני סטריאוטיפי מאוד של חמור, המתנכר לתפקידו ומזניח את חובותיו. על רקע הזמן שבו השיר ראה אור - שנותיה הראשונות של המדינה, כשצורכי הקולקטיב היו אמות המידה להתנהגות ראויה - אנוכיותו של החמור נקראת כפגיעה במעשה הציוני. לאה גולדברג (1911–1970) גם היא נתפסת לאפיוניו הסטריאוטיפיים של החמור: "נוֹעֵר מִן הַבֹּקֶר וְעַד צָהֳרַיִם. / אֵינֶנּוּ עוֹבֵד. עַקְשָׁן וְעָצֵל / וְכָל הַיָּמִים רַק שׁוֹתֶה וְאוֹכֵל", אלא שהחמור שלה מגויס לטובת ביקורת סמויה על המבוגרים. גולדברג מציגה שתי נקודות מבט שונות; שני הבתים הראשונים נמסרים מנקודת המבט של דובר-ילד בעל דמיון, המתאר בקנאה מסותרת חמור החי בחדרו, חופשי לנפשו, שמצליח להתעלם מציפיות זולתו ולעשות כרצונו. שני הבתים האחרונים מציגים את נקודת המבט המציאותית, הפרגמטית של המבוגרים; הללו רואים מול עיניהם רק חמור מחרסינה ומנפצים את דמיונותיו של ילדם. נורית זרחי (נ' 1941) מציבה בבסיס השיר הסיפורי הבחנה חברתית-מעמדית בין סוסים לחמורים. הסיפור הפנטסטי בשיר מעניק לחמורים שעות של חסד, כשבחסות החשיכה הם דואים ועולים לשמים והופכים לסוסים מאושרים; אך כמו סינדרלה, הנאלצת לחזור למציאות חייה בשעת חצות, גם החמורים השומעים את דנדון הפעמון "מַנְמִיכִים אָז הַגַּב / וְהֵם שׁוּב חֲמוֹרִים". זרחי איננה מסתפקת בזה, ומבליטה את היחיד האמיץ, היוצא דופן, המעז לעשות את הלא ייאמן - "שֶׁהֶחְלִיט לֹא לַחֲזֹר / מִשְּׁבִיל הֶחָלָב" ולהישאר בשמיים. גם זו אמירה בעלת אופי חברתי. נירה לוין