שלולית ביער ירושלים, שלולית ביער ירושלים דבורה בושרי מאת: נועה קלנר איורים: תרגום: מ' מזרחי, דני ספרים הוצאה: סדרה: עברית שפת המקור: 2018 שנה: 26 עמודים: מנוקד: פעוטות, גן-אלף-בית גיל: ספר מצויר סוגה: טבע ומדע, מסעות נושא: במשפט אחד במשפט אחד שורות מהספר במשפט אחד תקציר במשפט אחד משקפי קריאה במשפט אחד הרהור על תרגום במשפט אחד במשפט אחד מילים למזכרת במשפט אחד ספרים מאותו מדף גוזל השלולית / ג'ין ויליס על הגשר הקט / עילם בן-דרור עץ בצרה / ג'ונתן אמט הבית הגבוה והבית הנמוך / נורית זרחי גורה נמרה / גור אילני אודות ביקורות הספרים

נירה לוין משוטטת בעולם הפיזי ובעולם הספרים מדפדפת פה ושם נירה לוין

מי בכלל המציא את בית הספר?!, חקירה מרתקת ומשעשעת של אחת ההמצאות האנושיות-תרבותיות-חברתיות החשובות ביותר, שעדיין משתנה ומשתכללת; בית הספר. מי בכלל המציא את בית הספר?! שהם סמיט מאת: עינת צרפתי איורים: תרגום: כנרת הוצאה: סדרה: עברית שפת המקור: 2019 שנה: 80 עמודים: מנוקד: 8 - 10, 11 - 14, מבוגרים גיל: עיון סוגה: בית ספר, חיים בחברה, סיפור היסטורי / תקופתי נושא: חקירה מרתקת ומשעשעת של אחת ההמצאות האנושיות-תרבותיות-חברתיות החשובות ביותר, שעדיין משתנה ומשתכללת; בית הספר. במשפט אחד במשפט אחד שורות מהספר במשפט אחד תקציר במשפט אחד משקפי קריאה במשפט אחד הרהור על תרגום במשפט אחד על האיורים במשפט אחד מילים למזכרת במשפט אחד על המאיירת ספרים מאותו מדף אני קלריס בין / לורן צ'יילד זלמן / רינת פרימו להחזיר את זאב / מינה איתן פלא / ר"ג' פלאסיו הלב / אדמונדו דה אמיצ'יס אודות ביקורות הספרים

באתר המפרש, ספרות ילדים, תוכלו למצוא ביקורות לספרי ילדים בהם האיורים מאת סמנתה קוטריל סמנתה קוטריל איורים מאת לילי והסלע סטיבן ו' מרטין

באתר המפרש, ספרות ילדים, תוכלו למצוא ביקורות לספרי ילדים בהם האיורים מאת אברהם פרדו אברהם פרדו איורים מאת אברה, המסע אל הציור שהם סמיט

המגפיים שהצילו את ירושלים, מעין מעשייה כמו-היסטורית על ידידות יוצאת דופן, שכולה כבוד ונדיבות, שנקשרה בין אֶמִיר (שליט מוסלמי) מרבת עמון לסנדלר יהודי מירושלים. המגפיים שהצילו את ירושלים נתן ויעל גובר מאת: נועם נדב איורים: תרגום: כנרת הוצאה: סדרה: עברית שפת המקור: 2019 שנה: 28 עמודים: מנוקד: גן-אלף-בית גיל: ספר מצויר סוגה: חיים בחברה, סבים וקרובים, סיפור היסטורי / תקופתי נושא: מעין מעשייה כמו-היסטורית על ידידות יוצאת דופן, שכולה כבוד ונדיבות, שנקשרה בין אֶמִיר (שליט מוסלמי) מרבת עמון לסנדלר יהודי מירושלים. במשפט אחד במשפט אחד שורות מהספר במשפט אחד תקציר במשפט אחד משקפי קריאה במשפט אחד הרהור על תרגום במשפט אחד על מקורות ההשראה במשפט אחד מילים למזכרת במשפט אחד ספרים מאותו מדף זאב גדול זאב קטן / נדין ברון-קוזם מטאטאים רוקדים בחורף / הדס ליבוביץ' החליל המכשף והכבשה הרקדנית / אילנה זיידמן יונה חצי לבנה / אילנה זיידמן רחוב בירושלים - מסע בזמן מתקופת המקרא ועד היום / חנה ודוד עמית אודות ביקורות הספרים

המפרש, ספרות ילדים, ספרים מאת קורי ר' טייבור קורי ר' טייבור ספרים מאת העצם היותר מוצלחת קורי ר' טייבור

באתר המפרש ספרות ילדים, תוכלו למצוא ביקורות לספרי ילדים לספרים בהוצאת עולם חדש עולם חדש ספרים בהוצאת

שירים לילדים בנושא כלב: אֶצְלִי / נורית זרחי, לוּלוּ / יהונתן גפן, הַכֶּלֶב דָּוִד / איילת שדה חזרה הַכֶּלֶב דָּוִד / איילת שדה לַשְּׁכֵנִים בַּבַּיִת שֶׁבְּפִנַּת הָרְחוֹב יֵשׁ כֶּלֶב גָּדוֹל וְחוּם וּמַפְחִיד. יֵשׁ לוֹ רֹאשׁ עֲנָקִי וְשִׁנַּיִם חַדּוֹת נִדְמֶה לִי שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ דָּוִד. אֲנִי תָּמִיד עוֹבֵר שָׁם בְּשֶׁקֶט, מֵצִיץ בִּזְהִירוּת בְּעַד הַשִּׂיחִים, הוּא מִתְקָרֵב מֵהַצַּד שֶׁל הַבִּפְנִים וַאֲנִי מִתְרַחֵק כַּמָּה צְעָדִים. דָּוִד מַבִּיט עָלַי בְּסַקְרָנוּת נוֹשֵׁף קְצָת וְגַם מְרַחְרֵחַ. נִדְמֶה לִי שֶׁהוּא אֲפִלּוּ מְחַיֵּךְ אֲבָל לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן אֲנִי בּוֹרֵחַ. לוּלוּ / יהונתן גפן אֶת לוּלוּ הַכַּלְבָּה מָצָאנוּ בַּחֹרֶף, בָּרְחוֹב, גּוּרָה עֲלוּבָה הָיְתָה, וְהִיא כְּבָר מַמָּשׁ לֹא הֶאֱמִינָה שֶׁמִּישֶׁהוּ פַּעַם יֹאהַב אוֹתָהּ. חָפַפְנוּ אוֹתָהּ בְּסַבּוֹן וּבְמַיִם, הִגַּשְׁנוּ לָהּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, קָרָאנוּ לָהּ לוּלוּ. אַחֲרֵי חָדְשַׁיִם לוּלוּ יָפְתָּה וְהִשְׁמִינָה מְאֹד. לָקַחְנוּ אוֹתָהּ לְהַכִּיר אֶת חַיִּים, (הַבּוּלְדּוֹג שֶׁל הַשְּׁכֵנִים הַקְּרוֹבִים), וְחַיִּים תֵּכֶף עָשָׂה לָהּ שִׁנַּיִם, נָבַח לָהּ שִׁיר-אַהֲבָה שֶׁל כְּלָבִים. כָּל אוֹרֵחַ שֶׁבָּא לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ, מְלַטֵּף אֶת לוּלוּ עַד לִזְנָבָהּ, וְאוֹמֵר לָהּ (וּקְצָת גַּם לָנוּ): "לוּלוּ – כַּלְבָּה טוֹבָה!" חָמֵשׁ שָׁנִים כְּבָר לוּלוּ אִתָּנוּ, "הִיא אַחַת מִשֶּׁלָּנוּ," אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים. אֲבָל לִפְעָמִים, כְּשֶׁהִיא מִסְתַּכֶּלֶת בָּנוּ, בְּעִקָּר בַּחֹרֶף, בַּלֵּילוֹת הַקָּרִים – אֲנַחְנוּ רוֹאִים לָהּ בְּתוֹךְ הָעַיִן מִין עֶצֶב כָּזֶה, וּמַבָּט מֻפְתָּע, כְּאִלּוּ הִיא לֹא מַאֲמִינָה עֲדַיִן שֶׁמִּישֶׁהוּ מַמָּשׁ אוֹהֵב אוֹתָהּ. וְאָז הִיא נוֹבַחַת אֶל הַיָּרֵחַ, וְהַיָּרֵחַ אֵינוֹ עוֹנֶה, כִּי הַיָּרֵחַ לֹא מְשׂוֹחֵחַ, אֲבָל לְלוּלוּ זֶה לֹא מְשַׁנֶּה. אֶצְלִי / נורית זרחי הַגּוּר הֶחָדָשׁ שֶׁלִּי יוֹשֵׁב כֻּלּוֹ אֶצְלִי בְּכַף-הַיָּד. קְצָת רוֹעֵד לִבּוֹ הוֹלֵם בְּקוֹל אֶחָד אֶחָד אֶחָד. אֲנִי יוֹשֵׁב שָׁקֵט-שָׁקֵט לֹא זָז שֶׁלֹּא יִפְחַד. וּכְמוֹ לִבִּי הוֹלֵם בִּי לִי בְּכַף-הַיָּד. אֶחָד אֶחָד. מתוך ביצה של תנין כתבה איילת שדה ציורים שירז פומן עם עובד 2015 מתוך הדרקון הלא נכון כתב יהונתן גפן איורים הָנָה אֶדלן דביר 1986 מתוך הפתעה כתבה נורית זרחי ציירה מיכל זיו עם עובד 1981 כלב המשאלה "הלוואי שיכולתי לגדל כלב..." מוכרת לילדים רבים, אך התגשמותה תלויה ברצונם הטוב של המבוגרים; סירוב יגרור מפח נפש, קנאה ותחושת החמצה, והסכמה תביא אתה אושר אין קץ. שלושת השירים כאן מייצגים שלושה היבטים של קשר בין ילדים לכלב ונוגעים בהזדהות, במסירות ובאהבה, ובפחד. הדובר בשירהּ של נורית זרחי (1941-) מחזיק בידו את "הַגּוּר הֶחָדָשׁ שֶׁלִּי". היצור שנח בכף ידו זעיר ועדין כל כך, שהילד חש בהלמות לבו הפועם בחרדה מפני הבלתי מוכר. מספר ההברות בכל שורה שונה: "הַגּוּר הֶחָדָשׁ שֶׁלִּי (7) / יוֹשֵׁב (2) / כֻּלּוֹ אֶצְלִי בְּכַף-הַיָּד. (8) // קְצָת רוֹעֵד (3) / לִבּוֹ הוֹלֵם בְּקוֹל (6) / אֶחָד אֶחָד אֶחָד. (6) // אֲנִי יוֹשֵׁב שָׁקֵט-שָׁקֵט (8) / לֹא זָז (2) / שֶׁלֹּא יִפְחַד. (4) // וּכְמוֹ לִבִּי (4) / הוֹלֵם בִּי לִי (4) / בְּכַף הַיָּד (4) // אֶחָד אֶחָד" (4). מספרי המילים וההברות המשתנים משורה לשורה משחזרים את חוסר הסדירות בקצב פעימות לבו של הגור. החזרות לאורך השיר – "אחד אחד אחד"; "שקט-שקט"; "--- לבי / --- בילי" מהדהדות ריתמוס כמו-מכני המזכיר פעימות לב. רק בבית הרביעי מתייצב מספר ההברות על 4 בכל שורה, וכך גם בבית האחרון שבו שורה אחת. השינוי לטובת איזון מספר ההברות משקף את הירגעותו של הגור. הסמנטיקה בבית הרביעי מבטאת גם היא את הרגיעה. שני הלבבות – של הילד ושל הגור – פועמים זה כנגד זה במקצב אחד; "וּכְמוֹ לִבִּי / הוֹלֵם בּי לִי". שִׂכּוּל ההברות של "לִבִּי" – "בִּי, לִי" יוצר שתי מילים אישיות, המבטאות את הזדהותו של הילד עם כלבו. יהונתן גפן (1947-) כתב שיר סיפורי על הכלבה לוּלוּ – איך נמצאה, איך התאוששה במשפחה המאמצת ונעשתה חיית מחמד אהובה ומוגנת. לאורך השיר חוזרים מבעים המאנישים את לולו: "וְהִיא כְּבָר מַמָּשׁ לֹא הֶאֱמִינָה שֶׁ...", "לוּלוּ יָפְתָּה וְהִשְׁמִינָה מְאֹד", "לָקַחְנוּ אוֹתָהּ לְהַכִּיר אֶת חַיִּים", "הִיא אַחַת מִשֶּׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים". התיאור המחמיא של לולו לאורך השיר מסתיים בבית האחרון, המחזיר את לולו בקריצה למקומה ה"כלבי", החַף מידע ומהבנה: "וְאָז הִיא נוֹבַחַת אֶל הַיָּרֵחַ, / וְהַיָּרֵחַ אֵינוֹ עוֹנֶה, / כִּי הַיָּרֵחַ לֹא מְשׂוֹחֵחַ, / אֲבָל לְלוּלוּ זֶה לֹא מְשַׁנֶּה." איילת שדה (1967-) מציגה בהומור מצב הפוך וגיבור המעדיף להימנע ממגע עם כלבים. מנקודת מבטו הלא אובייקטיבית, מדובר ב"... כֶּלֶב גָּדוֹל וְחוּם וּמַפְחִיד. / יֵשׁ לוֹ רֹאשׁ עֲנָקִי וְשִׁנַּיִם חַדּוֹת". הכלב דָּוִד והילד נעים במסלולים מקבילים משני צדיה של גדר; כשדָּוִד מתקרב לגדר הילד מתרחק ממנה. בניגוד משעשע לפחד שמעורר מראה הכלב, הוא נושא שם מקראי מקובל ונעים לאוזן. גם אם נדמה לילד שרוחו של דָּוִד טובה עליו, וש"דָּוִד מַבִּיט עָלַי בְּסַקְרָנוּת / [...] / נִדְמֶה לִי שֶׁהוּא אֲפִלּוּ מְחַיֵּךְ" – הרי שכמו כל אלה שמקנן בהם פחד קמאי מפני כלבים, הילד מעדיף להציל את נפשו ולברוח. נירה לוין

באתר המפרש, ספרות ילדים, תוכלו למצוא ביקורות לספרי ילדים בהם האיורים מאת רבקה גאגר, סימון רותליסברגר רבקה גאגר, סימון רותליסברגר איורים מאת אוצר של מילים רבקה גאגר, סימון רותליסברגר

באתר המפרש, ספרות ילדים, תוכלו למצוא ביקורות לספרי ילדים בהם האיורים מאת ענת ורשבסקי ענת ורשבסקי איורים מאת לפני שהייתי ילדה הייתי נקודה רונית קנו מסעדה בקצה הקוטב נורית זרחי

שירים לילדים בנושא עָמָל וְיֶגַע: הַיָּתוֹם הַמְּשָׁרֵת / ח"נ ביאליק, סַבָּל / יצחק קצנלסון, מְחֻסְּרֵי עֲבוֹדָה / זאב חזרה מְחֻסְּרֵי עֲבוֹדָה / זאב אָבִי לוֹבֵשׁ בְּכָל יוֹם אֶת בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת וְהוּא עָצוּב. הוּא הוֹלֵךְ, אִמָּא מַבִּיטָה אַחֲרָיו וּמַבָּט לָהּ רָטוּב. וְאִמָּא מַעֲבִירָה אֶת בִּגְדֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁל אַבָּא מִזָּוִית אֶל זָוִית. וְאַחַר הִיא מְכִינָה אֲרוּחַת-צָהֳרַיִם, תַּבְשִׁיל מֵרֶבַע הַכְּרוּבִית. הִיא אָז לוֹחֶשֶׁת לְעַצְמָהּ: "שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים" (אַבָּא וְאִמָּא וַאֲנִי). וְִכִכָּר הַלֶּחֶם שֶׁלָּנוּ, בַּיָּמִים הָאֵלֶּה הִיא רַק הַחֲצִי. אַבָּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְאִמָּא: "לֹא" - וְהוּא עָצוּב. אִמָּא עוֹרֶכֶת אֶת הַשֻּׁלְחָן וּמְחַיֶּכֶת אֵלַי בְּמַבָּט רָטוּב. אָנוּ יוֹשְׁבִים לֶאֱכֹל. וְאַבָּא מוֹצִיא תַּפּוּחִים מִתַּרְמִיל. נוֹתֵן לִי הַשָּׁלֵם וְאֶחָד חוֹצֶה לִשְׁנַיִם, וְצוֹחֵק: "שְׁנַיִם בְּמִיל". וְאַחַר אַבָּא נִשְׁאָר כְּבָר בַּבַּיִת וְקוֹרֵא בָּעִתּוֹן: "תֹּהוּ וָבֹהוּ, תֹּהוּ וָבֹהוּ!" אִמָּא שׁוֹאֶלֶת: "מָה?" וְהוּא עוֹנֶה: "הַיָּמִים הַטּוֹבִים יָבוֹאוּ, יָבוֹאוּ". סַבָּל / יצחק קצנלסון אֲנִי סַבָּל עָנִי, אַךְ אַל תָּנוּדוּ לִי כָּל-כָּךְ! אַרְגָּז זֶה אִם לִי עַל שֶׁכֶם - לִי הַיּוֹם לֹא יֶחְסַר לֶחֶם! זֶה הָאַרְגָּז גָּדוֹל כֹּה - אוּלַי אוֹצָר שָׁמוּר בּוֹ? כֶּסֶף, זָהָב, כָּל מַחֲמַדִּים, מַעֲשֶׂה-רִקְמָה וּמַרְבַדִּים. בֹּאוּ, נַחֲשׁוּ: מַה פֹּה יֵשׁ? שִׂמְלוֹת-מֶשִׁי? בִּגְדֵי-שֵׁשׁ? יַהֲלֹמִים, שְׁהָמִים, פְּנִינִים? אַבְנֵי-חֵן מִכָּל הַמִּינִים? הוֹי, מַה יִּשְׂמַח לִבִּי בִּי! אָמְנָם, אַרְגָּז זֶה לֹא לִי, אֲנִי טְעַנְתִּיו רַק עֲלֵי שֶׁכֶם, אַךְ הִרְוַחְתִּי כִּכָּר לֶחֶם! הַיָּתוֹם הַמְּשָׁרֵת / ח"נ ביאליק עֲמוּסָה עֶגְלָתִי מִכָּל מִינֵי סְחוֹרוֹת, חֲבִילֵי חֲבִילוֹת וּצְרוֹרֵי צְרוֹרוֹת. שְׂכִיר יוֹם אָנִי - נַעַר, אַל נָא תַּעַצְרוּנִי, חִישׁ הָבוּ לִי שְׂכָרִי וּלְבֵיתִי פִּטְרוּנִי. לִי אֵם וִיתוֹמֶיהָ וְהֵם עַל צַוָּארִי, עֲמָלִי לְפִיהֶם וְעֵינֵיהֶם לִשְׂכָרִי. מתוך פרחי-בר כתב אהרן זאב ציירה תרצה טנאי הקיבוץ המאוחד 1965 מתוך יש לי שיר כתב יצחק קצנלסון צייר אריה חצור הקיבוץ המאוחד 1954 מתוך שירים ופזמונות לילדים כתב חיים נחמן ביאליק צייר נחום גוטמן דביר 1933 עָמָל וְיֶגַע חוויותיהם הרגשיות-חברתיות של הילדים, המשחק, ההומור והפנאי, הטבע והעולם הדמיוני שהם אורגים לצד מציאות חייהם - אלה מיוצגים היטב בשירה לילדים. העבודה, לעומת זאת, איננה נושא שכיח ביצירה השירית לילדים, ובכל זאת היא נוכחת בה. שירו של ח"נ ביאליק (1973 - 1934) נכתב בברלין בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, ונדפס במוסף לילדים של "דבר" בינואר 1933 שהוקדש כולו ליום הולדתו השישים של המשורר (על פי המהדורה המדעית של שירי ח"נ ביאליק בעריכת דן מירון, דביר 2000). בשיר הַיָּתוֹם הַמְּשָׁרֵת (הכתוב בהברה אשכנזית) אין ולו חיוך ילדותי אחד, וכולו מבע חטוף של ילד שנגזרה עליו בגרות טרם זמנו; בּשמו עליבות כפולה (הַיָּתוֹם הַמְּשָׁרֵת), בעגלתו מעמסה כפולה ומכופלת ("חֲבִילֵי חֲבִילוֹת / וּצְרוֹרֵי צְרוֹרוֹת"), זמנו דוחק ("אַל נָא תַּעַצְרוּנִי / חִישׁ הָבוּ לִי שְׂכָרִי"), ועל כתפיו מוטל עוֹל שנדמה נצחי - אֵם ואחים, שכובד אחריותו להם דוחק בו לכנותם תוך הרחקה "אֵם וִיתוֹמֶיהָ", פּיוֹת רעבים תדיר שעליו להאכיל. יצחק קצנלסון (1886 - 1944, אושוויץ) כלל בספרו יש לי שיר שירים המתארים את החיים היהודיים בגולה. בשער "שַׂק על גב" מופיעים שירים המוקדשים לבעלי המלאכה, והשיר סַבָּל הוא אחד מהם. קצנלסון, בזוכרו את גיל הקוראים שלו, הציב את גיבור שירו בעמדה של כוח ואופטימיות ואף לא ויתר על קריצה לסיפורי המעשיות: "בֹּאוּ, נַחֲשׁוּ: מַה פֹּה יֵשׁ? / שִׂמְלוֹת-מֶשִׁי? בִּגְדֵי-שֵׁשׁ? / יַהֲלֹמִים, שְׁהָמִים, פְּנִינִים? / אַבְנֵי-חֵן מִכָּל הַמִּינִים?" אך שמחתו של הסבל הצעיר אינה על טיב המטען שהוא מוביל, אלא על ההזדמנות להשתכר כדי "כִּכָּר לֶחֶם". גיבור שירו של זאב (1900 - 1968) הוא ילד המתבונן בָּעֶצֶב, בעלבון ובַדַּלּוּת המחריפה, הכוססים את נפש אביו שאינו מוצא עבודה. גם כאן נראה שהצורך להתחשב בקהל היעד הוא ששָׂם בפיה של האם את האופטימיות החותמת את השיר: "הַיָּמִים הַטּוֹבִים יָבוֹאוּ, / יָבוֹאוּ". נירה לוין