הַגַּנָּנוֹת הַקְּטַנּוֹת / עודד בורלא
בַּגִּנָּה עַל-יַד בֵּיתֵנוּ
כְּבָר פּוֹרְחִים הַרְבֵּה פְּרָחִים.
כָּל הַסְּתָו עָבַדְנוּ שְׁתֵּינוּ
וְטִפַּלְנוּ בִּצְמָחִים.
וְעַכְשָׁו – הַכֹּל פּוֹרֵחַ
בִּצְבָעִים כָּל כָּךְ יָפִים!
הַגִּנָּה מְפִיצָה רֵיחַ
וְהָרֵיחַ כֹּה נָעִים!
עַד עַכְשָׁו עָמַלְנוּ שְׁתֵּינוּ,
עַכְשָׁו שְׁתֵּינוּ נֶהֱנוֹת.
עַתָּה בָּאנוּ עַל שְׂכָרֵנוּ –
רוּת וְטַל הַגַּנָּנוֹת.
גַּנִּי שֶׁלִּי / זאב
לֹא גָּדוֹל הוּא גַּנִּי שֶׁלִּי,
לֹא גָּדוֹל.
שִׂיחַ פּוֹרֵחַ, עֲרוּגַת יָרָק
וּמִשְׁעוֹל.
אֲבָל
גַּם בַּגַּנִּים הַקְּטַנִּים
יֵשׁ שֶׁמֶשׁ וָטַל
וּמַבְשִׁיל הַפְּרִי
וְתוֹר הַבִּכּוּרִים הִגִּיעַ
גַּם בְּגַנִּי שֶׁלִּי.
בָּאתִי. מָה אֶתֵּן? –
וְאָמַרְתִּי: "הֲרֵי אֵלֶּה בִּכּוּרִים".
גַּם שִׂיחַ פּוֹרֵחַ עִם עֲלֵה הַשּׁוֹשָׁן,
גַּם עֲרוּגַת הַיָּרָק – כָּל הַגַּן.
לְמָחֳרָת
הֵם נָשְׂאוּ טַנְאֵיהֶם הַמְּלֵאִים
לְקוֹל הֶחָלִיל,
זָרְחוּ עֲטָרוֹת בְּרָאשֵׁיהֶם,
בְּעֵינֵיהֶם – הַגִּיל.
וְאֶחָד
הִבִּיט לְתוֹךְ סַלִּי: "זֶה הַמְּעַט?"
אָמַרְתִּי: כֵּן, הַמְּעַט.
לֹא גָּדוֹל הוּא גַּנִּי שֶׁלִּי,
לֹא גָּדוֹל,
אֲבָל נָתַתִּי אֶת הַכֹּל,
הַכֹּל.
הֵידָד, הֵידָד, גִּנָּה קְטַנָּה!
הֵידָד, הֵידָד, גִּנָּה קְטַנָּה!
שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָךְ, רַעֲנָנָה!
אֶת הָעֵצִים כִּסּוּ עָלִים,
וּבַפְּרָחִים יָרְדוּ טְלָלִים.
הַצִּפֳּרִים דָּאוּ-בָּאוּ,
הֵן מְסַפְּרוֹת מָה שֶׁרָאוּ,
מָה שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֶּרְחַקִּים -
לָעֲנָפִים הַיְּרַקְרַקִּים...
יִשְׁמַע, יִשְׁמַע לוֹ כָּל עָנָף
שִׂיחוֹת בַּעֲלֵי-הַכָּנָף!
אֲנִי - יֶלֶד, לֹא אַאֲזִינָה,
שְׂפַת צִפֳּרִים לֹא אָבִינָה!
נָעִים לִי רְאוֹת מְעוֹפָן,
נָעִים רַק שְׁמוֹעַ צִפְצוּפָן.
הֵידָד! הֵידָד! הוֹ, חֲבֵרִים!
נִקְטֹף פְּרָחִים, נִקְלַע זֵרִים!
עִזְבוּ פִּטְפּוּט הַצִּפֳּרִים, -
רְאוּ הַשְּׁבִילִים יָפִים, צָרִים,
רוּצוּ מַהֵר וְהִתְחַבְּאוּ, -
הַמַּחְבּוֹאִים פֹּה מָה רַבּוּ!
דּוּמָם שְׁבוּ בִּמְקוֹמוֹתֵיכֶם
וְאַל תַּגִּידוּ לִי אַיֵכֶם!
מתוך חם קר ואביב
כתב וצייר עודד בורלא
עם עובד תשל"ה
מתוך פרחי בר
כתב זאב
ציורים: תרצה טנאי
הקיבוץ המאוחד 1951
מתוך יש לי שיר
כתב יצחק קצנלסון
צייר אריה חצור
הקיבוץ המאוחד תשי"ד