שה וגדי

אחת הקריאות האפשריות של הפיוט חד גדיא שבסוף את ההגדה של פסח היא קריאתו כאלגוריה על גורלו של העם היהודי; עם ישראל משול לגדי, שהחזקים ממנו נופלים זה בידי זה עד שבא הקדוש ברוך-הוא ומשליט צדק ושלום בעולם. חד גדיא היה מקור השראה ליצירות אמנות וספרות, בהן שירים לילדים; השלושה שקובצו כאן קוראים תיגר על התפקיד המסורתי של הגדי כסמל לתום ולנמיכות רוח של קבלת דין. ולא במקרה, אחת מהשלושה היא גדיה.

אברהם שלונסקי (1900–1973) פרסם באוגוסט 1933 במוסף לילדים של עיתון "דבר" שיר סיפורי מחורז ושקול המדגים את הרגישות המוזיקלית ביצירתו. גיבורי השיר הם גדי וטלה. השורה הראשונה רומזת לשירו הידוע של מתתיהו שלם מסוף שנות העשרים - שֶׂה וּגְדִי, שיר פסטורלי על שניים המשתובבים בשדה, רצים אל המעיין לשתות מים ושבים בשמחה הביתה לעת ערב; אבל שלונסקי, חדשן משחר דרכו, מועיד לגיבוריו גורל אחר. השה בשירו של שלונסקי מַתְרֵֶה בגדי שלא ייכנס ליער - הן שם מְשַׁחֵר הזאב לטרף - אבל הגדי הנועז מפנה את גבו לשה הפחדן ונעלם ביער. השה הנאמן להשקפתו הפטליסטית מבכה את חברו ("גַד-גִדְיִי הָיָה לְטֶרֶף..."), אבל השיר מאשר רק את הפְּרֵדָה ומותיר ספק באשר לגורלו של הגדי ההרפתקן; האומנם נטרף? ואולי מצא לעצמו חיים חדשים מעברו האחר של היער...?

פניה ברגשטיין (1908–1950) מעמתת רועה עם גדייה דווקא. הרועה הדאגן אינו רואה בעין יפה את עצמאותה של הגדייה ומזהיר אותה מפני "... שָׂדוֹת רְחוֹקִים, / זְאֵבִים שָׁם טוֹרְפִים, זְאֵבִים מְחַכִּים". אבל הגדייה מפגינה אומץ והחלטיות. חמש פעמים מופיעות בשיר מילים מהשורש שח"ז (הִשְׁחִיזָה, מֻשְׁחֶזֶת) בהקשר של קֶרֶן. הגדייה מכירה ביתרונותיה הטבעיים, אינה מוותרת על תכניותיה, פוגעת בזאב ומניסה אותו. דומה שהדוברת עצמה גאה בלוחמת הפמיניסטית הקטנה, ובשורה האחרונה היא מעניקה לה את התואר "גְּדִיַּת-חֶמֶד".

איציק מאנגר (1901–1969), משורר, מחזאי וסופר יידיש, כתב את שירו בהשראת הפיוט חד גדיא. מאנגר סולל שביל יציב מן ההגדה של פסח אל עולמם של שני אחים, הופך את הגדי הסמלי לגדי בשר ודם ומציל אותו מן הגורל המר הצפוי לו (הן בהגדה והן במטבח הבית...). בעוד ההורים מקוננים על אובדן הגדי, חמלתם ועורמתם של השובבים אִיצִיק ונאָטְל מעניקה לו חיי נצח "בִּשְׂדֵה הַבָּר" שם הוא "צוֹחֵק לוֹ כֹּה וָכֹה; / וְנֶהֱנֶה מֵהַחַמָּה / וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ".

נירה לוין