Johnny Fife and Johnny's Wife / Mildred Plew Miegs

Oh, Johnny Fife and Johnny's wife

To save their toes and heels,

They built themselves a little house

That ran on rolling wheels.

They hung their parrot at the door

Upon a painted ring,

And round and round the world they went

And never missed a thing;

And when they wished to eat they ate,

And after they had fed,

They crawled beneath a crazy quilt

And gaily went to bed;

And what they cared to keep they kept,

And what they both did not,

They poked beneath a picket fence

And quietly forgot.

Oh, Johnny Fife and Johnny's wife,

They took their brush and comb,

And round and round the world they went

And also stayed at home.

ג'וֹהְנִי-הוּא וְג'וֹהְנִי-הִיא / מילדרד פְּלוּ מיגס

הָהּ גּ'וֹהְנִי-הוּא וְג'וֹהְנִי-הִיא

עַל גַּלְגַּלִּים בָּנוּ בֵּיתָם.

כִּי לֹא רָצוּ לְכַתֵּת רַגְלֵיהֶם

מֵהָכָא לְהָתָם.

אֶת הַתֻּכִּי הֵם הוֹשִׁיבוּ

עַל הַדֶּלֶת בְּתוֹךְ חִשּׁוּק.

וְכָךְ נָסְעוּ סְבִיב הָעוֹלָם,

סִיְּרוּ בְּכָל חוּצוֹת וָשׁוּק.

וּכְשֶׁרָצוּ לֶאֱכֹל - אָכְלוּ,

וּכְשֶׁאָכְלוּ לְשָׂבְעָה

מִתַּחַת לִשְׂמִיכָה הִתְכַּרְבְּלוּ

וְיָשְׁנוּ לָהֶם בְּשַׁלְוָה.

וּמָה שֶׁבִּקְּשׁוּ לִשְׁמֹר - שָׁמְרוּ,

הֶחְבִּיאוּ בְּבִטְחָה.

וְכָל הַשְּׁאָר זָרְקוּ, הִשְׁלִיכוּ

לִיוֵן הַשִּׁכְחָה.

הָהּ, גּ'וֹהְנִי-הוּא וְג'וֹהְנִי-הִיא

לָקְחוּ מַסְרֵקָם, מִבְרַשְׁתָּם,

וְסִיְּרוּ מִסָּבִיב לְכָל הָעוֹלָם,

וּבְכָל זֹאת נִשְׁאֲרוּ בְּבֵיתָם.

מַר נֹח וּמָרַת נֹחִית / מילְדְרֶד פּלוּ מיגְס

מַר נֹחַ וּמָרַת נֹחִית

בִּקְּשׁוּ נוֹחוּת מְעַט;

בָּנוּ לָהֶם בֵּית-גַּלְגַּלִּים.

בֵּית-גַּלְגַּלִּים נֶחְמָד.

יָשַׁב מַר נֹחַ בְּכֻרְסָה,

מָרַת נֹחִית - מוּלוֹ;

וְכֹה נָסְעוּ סְבִיב הָעוֹלָם,

סְבִיב הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

הֵצִיק לָהֶם רָעָב, אָכְלוּ;

שָׁתוּ בִּשְׁעַת צָמָא;

וּכְשֶׁשָּׁכְבוּ לִישֹׁן, כִּסְּתָה

אוֹתָם שְׂמִיכָה חַמָּה.

עַל כָּל דָּבָר נָחוּץ שָׁמְרוּ;

אַךְ חֵפֶץ מְיֻתָּר

זָרוֹק זָרְקוּ לְיַד גָּדֵר,

נָסְעוּ וְסוֹף דָּבָר.

מַר נֹחַ וּמָרַת נֹחִית

שָׂמְחוּ עַל נוֹחוּתָם,

סְבִיב הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נָסְעוּ

וְלֹא עָזְבוּ בֵּיתָם.

מתוך הכרך שירי אגדה ועלילה באנציקלופדיה "החבר"

תרגם יהושע טַן-פַּי

הוצאת אילן 1968

מתוך עולם הילד, כרך שני

תרגם, ליקט, כתב וערך יצחק אבנון

א' זלקוביץ תל אביב 1960

על גלגלים

שני תרגומים לשיר אחד של משוררת אמריקנית נדפסו בישראל באמצע המאה הקודמת, בשתי אכסניות

ספרותיות. השיר Johnny Fife and Johnny's Wife מאת המשוררת האמריקנית מִילְדְרֶד פְּלוּ מיגְס (1892–1944) התגלגל לידיו של עורך ישראלי שכתב לו נוסח עברי ופרסם אותו בַּשֵׁם מַר נֹחַ וּמָרַת נֹחִית. עשור מאוחר יותר תורגם השיר בידי עורך ישראלי חרוץ אחר, ונדפס תחת השם ג'וֹהְנִי-הוּא וְג'וֹהְנִי-הִיא.

הנה ההקשר הרחב: בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20 ראו אור בארץ סדרות של מקראות

(חְרֶסְטוֹמַטְיוֹת), שמטרתן המוצהרת הייתה הרחבת אופקיהם של הקוראים הצעירים. הסדרות עולם הילד,

מרגליות ו-הֶחָבֵר מייצגות שלושה טיפוסים שלהן:

עולם הילד (בהוצאת א' זלקוביץ, בשנים 1958 עד 1964) כללה 5 כרכים שהציעו לקוראים בגיל בית הספר

היסודי טקסטים מגוונים. בכל כרך היו כמה מדורים נושאיים, לדוגמה: שירים (מקור ותרגום), סיפורים על ילדים

בעולם, אישים, אירועים היסטוריים, טבע ומדע, תגליות והמצאות, חידות והצעות לשעות הפנאי.

מרגליות (בהוצאת עמיחי, בשנים 1954 עד 1966) הוגדרה על ידי ההוצאה "אנציקלופדיה" וכללה 9 כרכים; כל אחד מהם עסק במבחר נושאים עיוניים, לדוגמה כוכבי השמיים, סירות וספינות, חלום הטיסה, עננים גשם ושלג, חיות בראשית, מזונו של האדם ועוד. לא נכללו במרגליות טקסטים ספרותיים.

הֶחָבֵר (בהוצאת אילן, בשנים 1962 עד 1969), שאף היא הוגדרה "אנציקלופדיה", תורגמה מאנגלית, והמהדורה

המקורית יצאה לאור בארה"ב בעריכת ג' מוריס ג'ונס. הגרסה המתורגמת-מעובדת לעברית כללה 15 כרכים, ועם עורכיה נמנו אנדה עמיר-פינקרפלד, יהושע טַן-פַּי ויצחק לבנון. כל כרך הוקדש לנושא אחד, לדוגמה: חיות והרפתקאות, מדע ותעשייה, סיפורי עם ואגדות, שירים לטף, אמנות לילדים וכיו"ב.

הכותב, העורך והמתרגם של עולם הילד היה יצחק אבנון. על מרגליות חתום ידידיה ספרא. מאחורי שני השמות עומד אותו אדם; "ידידיה ספרא" היה אחד משמות העט של יצחק אבנון.

יצחק אבנון (1909–1967) נולד בגליציה, סיים גימנסיה עברית בווילנה ולימד בבתי ספר עבריים, עלה ארצה

ב-1938 ועסק בהוראה. היה מעורכי "דבר לילדים". אבנון, שחתם גם בשמות א.ב. נון; יצחק; י. נון; בן-יאיר; ידידיה ספרא, פרסם למעלה ממאה ספרי מקור, תרגום ועיבוד – סיפורים ואגדות, חרוזים ומעשיות, ספרי מדע ושימוש, אנתולוגיות, אנציקלופדיות וחוברות לחופשות. "בכל מה שכתב ניכרת הקפדתו על דיוק מרבי – בלשון ובעובדות" (ע"פ לקסיקון אופק לספרות ילדים).

בכרך 2 של עולם הילד מ-1960 מופיע השיר מַר נֹחַ וּמָרַת נֹחִית. המקור לגרסה העברית של יצחק אבנון הוא שיר שכתבה המשוררת האמריקנית הנשכחת מִילְדְרֶד פְּלוּ מיגְס (1892–1944), ששיריה לילדים נדפסו באנתולוגיות לבתי הספר יסודיים בארה"ב. הטקסט של אבנון - ספק תרגום ספק נוסח עברי לשיר של מיגס - והוא מוסר את הסיפור על בני זוג חובבי נוחות שנסעו סביב העולם בלי שעזבו את ביתם - במידה מסוימת של הלימה למקור. ב-1968 הופיע תרגום אחר לאותו שיר בכרך "שירי אגדה ועלילה" של האנציקלופדיה הֶחָבֵר - הגרסה של העורך יהושע טן-פי, הכוללת את כל הרכיבים התוכניים שבשיר המקורי – ובעברית גבוהה.

השם שבחר יצחק אבנון לשיר משלב בתבנית תחבירית-סמנטית המזכירה את השם במקור - Johnny Fife and Johnny's Wife - את השורש העברי ההולם נו"ח: מַר נֹחַ וּמָרַת נֹחִית. יהושע טן-פי (1988-1914), שהיה

משורר עברי, עיתונאי, מילונאי, מו"ל, מתרגם, עורך וסופר לילדים, אימץ בתרגום שלו גם את המאפיין הפונטי

של שם השיר במקור – החזרה על "Johnny" -, ויצר את ג'וֹהְנִי-הוּא וְג'וֹהְנִי-הִיא. מעניין שיהושע טן-פי פרסם את השיר שתרגם לאחר מותו של יצחק אבנון, ובחר שלא לפרסם את הנוסח העברי הראשון לשיר האמריקני הוותיק.