לשוננו לעם - הלשון העברית במשנתו של ז'בוטינסקי

"אני מוחה נגד אותה האגדה, שלפיה לא ידעתי את המלים 'בראשית ברא' עד היכנסי למחנה העסקנות הציונית. לעולם לא היתה מסכימה לכך אמי." בהיותו בן שש למדה אמו של ז'בוטינסקי את בנה את הא"ב העברי. בהותו בן שמונה החל ללמוד עברית מפי הסופר י"ח רבניצקי, ארך הסביבה המתבוללת של חבריו ניצחה את העברית, וזאב הודיע כי העברית - כמו הלאטינית והיוונית - היא שפה מתה, והוא חדל מללמוד עברית. הוא לא קרא ספרים בעברית משום שלא מצא בהם עניין. אל הציונות ואל היהדות התקרב ז'בוטינסקי רק בבגרותו.הוא שקע בקריאת ספרות ציונית קלאסית ואנטי ציונית, ושוכנע בצדקת הרעיון הציוני. כאשר נפלה ההחלטה בלבו להיות ציר בקונגרס הציוני השישי, הבין ז'בוטינסקי כי עליו להכיר היטב את לשון עמו ותרבותו.