ירושלים מחכה...

יהושע ייבין נולד בעיירה ויניצה בשנת 1891. הוא התייתם מהוריו בגיל ארבע וחצי, ועבר לגור ולהתחנך אצל סבתו מצד אימו . תחילה למד אצל מלמד פרטי, ואחר למד בגימנסיה עברית בווילנה. ייבין היה ציוני מגיל צעיר וכסטודנט הצטרף לאגודה הציונית 'יבנה'. הוא פרסם סיפורים, שירים ודברי הגות בכתבי העת המרכזיים באידיש ובעברית. הוא התפרנס כמורה בגימנסיה העברית וכרופא. לאחר תקופה זו לא שימש יותר כרופא והתרכז בכתיבה ספרותית ובתרגום. בין תרגומיו: "ז'אן כריסטוף"/ רומן רולאן, "חיים"/ דה מופאסאן ועוד. בשנת 1924 עלו יהושע ייבין ומשפחתו - אשתו מרים ובנו ישראל - לארץ ישראל. בשנת 1928 עשה ייבין מהפך דרמטי בחייו. הוא עזב את תנועת העבודה ועבר לתנועה הרוויזיוניסטית! משנה זו שימש יהושע ייבין כהוגה דעות, סופר וממעצבי האידאולוגיה של האגף המכסימאליסטי בתנועה הרוויזיוניסטית, והשתתף במערכת העיתון 'דואר היום' שנערך על ידי חברי התנועה הרוויזיוניסטית. בשנת 1930 ייסדו, ייבין, אצ"ג ואחימאיר את 'ברית הבריונים' תנועת המרי הראשונה בבריטים. ייבין היה שותף לדעתם השלילית של חבריו לברית כלפי ברל כצנלסון מנהיג תנועת הפועלים. אב"א אחימאיר שהכיר את ברל עוד מילדותם המשותפת בעיירה בוברויסק, נהג לומר על ברל: ' האדם הזה אינו מאמין בשום דבר, טאקטיקן טוב, אבל מחוסר אופק.' דמותו של ברל שימשה את ייבין ברומאן 'ירושלים מחכה...' דמות גרוטסקית של ברל [בשם 'ברשע'], היא הדמות המרכזית ברומאן, שמפניה מתבטל אפילו בן דמותו של בן גוריון [הוא 'בן הקוץ'].