הרצל במבוך הגלות

חייו ופועלו של בנימין זאב הרצל. ב-14 בספטמבר 1930 השאיר הנס כמה מכתבים בחדרו בבית המלון בבורדו, לשם בא מלונדון כדי לדאוג לאחותו החולה והמכורה למורפיום, אך כשהגיע גילה כי היא נפטרה. מכתב אחד השאיר לבעל בית המלון ובו התנצלות על הלכלוך ואי הנעימות שייגרמו בעקבות מעשיו. מכתבים אחר היו מופנים לחיים וייצמן, לוועד הפועל הציוני בלונדון שעזרו לו בדמי הנסיעה, לפרקליט בבורדו ממנו ביקש לדאוג לגופתה של אחותו, ומכתב אחרון בו הסביר את הסיבות להתאבדותו. הנס חי חיי הסתגרות. הספרים היו חבריו היחידים. הוא דיבר כמה שפות, תירגם את היינה, צייר וגילה עניין רב בדת. הוא אפילו השתעשע ברעיון להפוך לנזיר. בשנת 1924, ביובל העשרים למות אביו, הצטרף הנס לכנסייה הבפטיסטית. הוא היה גם קתולי, פרוטסטנטי, אוניטאריאני, וקווייקר. "הדברים הבאים נכתבים על ידי היום, 14 בספטמבר, בהכרה מלאה ובכוונה לירות בראשי הלילה." כתב הנס הרצל, בנו של מנהיג הציונות, כמה שעות לפני ששם קץ לחייו, מנוכר, מבודד וחסר כל. להזמנת הספר לחץ על כפתור 'בקשה לאיתור הספר' או בטלפון .