אספר

רשימות אוטוביוגראפיות ומאמרים: הצבא הגרמני בדגניה, עם המפקד בנהלל, התיאטרון בכפר, וייצמן בכפרנו, עם רחל, יוסל בוסל, מותו של טולסטוי, המצנח לא נפתח, זוריק בני. מתוך הספר: "...וכאשר הלכו לזהות את גופו אמרתי להם: 'לא קשה למצוא סימנים בגופתו של זוריק, צלקות... וגם על פניו צלקת גדולה. מתוך שובבות ונסיונות נועזים הן באו לו. פעם בהתחרות של קפיצה על שער ברזל גבוה נפצע קשה. כעסתי על זוריק מאוד ומתוך תוכחה אמרתי לו: 'הרי ראית כבר שלא תצליח לעבור את השער, מדוע לא חזרת בך?' אז אמר לי ברצינות ילדותית: 'לא יכולתי, לא רציתי לסגת'. ...בילדותו פיגר בדיבור, וכאשר התחיל לדבר הפך מלים. ובין המלים המשונות היתה אחת שהשתמש בה הרבה - 'נפקשי'. זמן מה לא יכולנו לפענח את פירושה עד שאחותו הגדולה ממנו בארבע שנים מצאה שב-'נפקשי' רוצה זוריק להגיד: 'חשקה נפשי'.