ספריות, ספרים ורופאים
אבי עורי
"I have always imagined that Paradise will be a kind of library. "
Jorge Luis Borges (1899-1986)
Nutrimentum spiritus (food for the soul). ~Berlin Royal Library, inscription
דבריו של הסופר חיים באר , בטקס חנוכת הקתדרה למחקרי "סוף החיים" באוניברסיטת תל-אביב, על ספרייתו הגדולה כהשתקפות שלו עצמו לאורך חייו, העלו בי מספר זיכרונות ומחשבות.
Henry Ward Beecher [ 1813-87] היה כומר , שדגל ברפורמות חברתיות ופעל נגד העבדות, כתב ש
"A library is not a luxury but one of the necessities of life" and , "a little library growing each year is an honorable part of a man's history" .
וכן-
"Your library is your portrait. "
Holbrook Jackson , 1874-1948, British bibliophile, journalist , writer and publisher
מילדותי, ספריית הורי נראתה בעיני מושא נערץ מעולמות רחוקים. למרות מצבם הכלכלי ולאור העובדה שהגיעו בחוסר כול מהגולגים של סיביר עם צבאו של גנרל וולדיסלב אנדרס, רכשו , קראו ושמרו על ספריהם מכול משמר. "ספריית הפועלים" בנתניה הייתה מקור הרכישה העיקרי. אבי קרא בעברית , כאשר נדר כנראה , לא לקרוא יותר בפולנית , רוסית או גרמנית . הספר היחידי ביידיש היה על קהילתו שהושמדה, "דאס בוך פון לובלין" . אמי המשיכה לקרוא בפולנית אך בעיקר באנגלית .
תקופת ילדותי בנתניה לוותה ביללות תנים מפרדסים בפאתי העיר, רעשי משאבות מים, שפת הים וגליו , "פעולות" ב "צופים" , תלושי "הצנע" , ה"מדור לחיפוש קרובים" ו-ספר שהגיע לבית הורי ב- 1957. שנים עברו מאז נואשו הורי מחיפושי אחר קרובים שנותרו באירופה. מישהי בסניף הארגון בתל אביב שנוסד לא מזמן , "יד-ושם" , זכרה את שיחותיה והתכתבותה עם אבי , ישראל עורי (לדרמן) ושלחה לו ספר ששוכן במקום של כבוד בספרייתי עד היום.
“Maladie de Famine, Recherches cliniques sur la famine , executes dans le Ghetto de Varsovie en 1942, AJDC, Paris, 1946.”
זהו תרגום ראשון מפולנית לצרפתית של אסופת-מחקרים של רופאי גטו ורשה שחקרו ותיעדו ,לפני השמדת הגטו , את התופעות השונות של מחלת הרעב. ברשימת הרופאים ,שלהם מודה עורך הספר, דר' ישראל מילייקובסקי, מוזכר דודי, דר' שמחה לדרמן. כשנכלאו יהודי וורשה בגטו , נכלאו עמם כמובן רופאים רבים וסטודנטים לרפואה. מלבד העזרה שניסו לתת לאוכלוסייה הנמקת, ומלבד חלקם במרד, היו חלקם עסוקים באותו מחקר שכלל נתונים מעבדתיים, קליניים ופתולוגים של מחלת הרעב. היה עוד ניסיון הרואי להמשיך ולקיים "בית ספר לרפואה" בגטו למרות האיסור הגורף לקיים בי"ס שכזה.
דר' מילייקובסקי Milejkowski [ 1887-1943 ] היה ממנהיגי ארגוני הרופאים היהודים טרם המלחמה. הוא סיים את לימודי הרפואה בוורשה , (בדומה לדודי , מעט היו היהודים שהורשו ללמוד רפואה שם עקב מדיניות ה "נומרוס קלאוזוס"). שניהם עבדו במחלקה הפנימית בבית החולים היהודי הגדול ברובע צ'יסטה . הבניין קיים עד היום ומשמש כבית חולים. כתב היד של מחקרי הרעב הועבר לפרופ' אורלובסקי הפולני ששמר אותו בהיחבא עד סיום המלחמה, ואז הועבר לידי ארגון הג'וינט שתרגמו לצרפתית. מאוחר יותר תורגם לאנגלית. מילייקובסקי , שידע מה יהיה גורלם של הנותרים בגטו, חתם את ספרו ב : “ Moriar “Non Omnis - לא כולי אמות... הוא עצמו התאבד ברכבת בדרך לטרבלינקה. לא נדע האם דודי ואשתו נספו בגטו, בטרבלינקה או במחנה אחר.
לאחר המלחמה התפרסם ספר המפאר ומתאר את תולדות רופאי פולין עד השואה
[Wulman L , Tenenbaum J ,Lazarowitz & Malowist S: “The Martyrdom of Jewish Physicians in Poland “ . Edited by : L Falstein, Exposition Press NYC 1963]
ספר נוסף הנמצא בספרייתי , מעורר בכל דפדוף בו, תהיות רבות: זהו "הספר השחור של יהדות פולין" שיצא לאור ב 1943 בארה"ב
The Black Book of Polish Jewry, An account of the martyrdom of Polish Jewry under the Nazi occupation. Editor: J Apemszlak, Published by : The American Federation for Polish Jews, USA 1943
רבים הקולות המדברים על כך שהמערב לא עשה די כדי להפסיק את שואת יהודי אירופה ושאר זוועות הנאצים. הספר הזה יצא לאור בעידודם של אנשים משפיעים וחשובים:
Mrs Eleanor Roosevelt, Prof Albert Einstein, Fiorello H LaGuardia ורשימה ארוכה של עיתונאים, סנטורים וכיוב'. קשה להניח שהנשיא רוזוולט לא עיין בספר שאשתו אמצה. מופיעים בספר עצומות ששלחו יהודי ארה"ב לנשיא . אך האם היה לספר השפעה כלשהי? פירוט הזוועות מוזכר בספר בצורה מסודרת ועקבית. כל מה שאנו יודעים היום, היה כבר ידוע אז. כאשר הספר יצא לאור, שני מיליון יהודים כבר נרצחו. הלב מתכווץ לנוכח התיאורים הקשים . האם כוחות הברית היו יכולים לעשות יותר? למחות? ללחוץ? להפציץ אתרים אחרים?
ה"ספר השחור" השני יצא לאור ב 1946
The Black Book: the Nazi crime against Jewish people. Duell, Sloan & Pearce , NY.
Jewish Black Book Committee, consisting of the World Jewish Congress, the Jewish Anti-Fascist Committee (USSR), the Vaad Leumi (Jewish National Council of Palestine, which later became the Government of Israel), and the American Committee of Jewish Writers, Artists and Scientists.
ובו תיאור מדויק של הקנוניה הנאצית, החוקים הדרקוניים, האסטרטגיה השטנית, ההוצאה לפועל, וההתנגדות. נראה ששפע הספרים , הניתוחים ההיסטוריים והמאמרים שפורסמו מאז , אכן מרוכזים היו כבר בפרסום זה..
דרך אגב, שני הספרים ניתנים עדיין לרכישה ברשת אמזון.
חלק בלתי נפרד מילדותי הייתה "ספריית בית-רמז" . נדמה שהייתי מבקר בה כדי להחליף ספרים כמעט יום-יום. טלוויזיה לא הייתה עדיין, שידורי הרדיו היו מאוד מצומצמים, ובכלל, לקרוא, אמרו הורי, יותר חשוב מהכל...הייתה ספרייה יותר קרובה לביתנו , ספרייה שייסד איתמר בן-אבי ב 1938 ע"ש אמו, דבורה בן-אבי, אך לא הורשיתי לבקר בה כי לא השתייכה לזרם העובדים.
כחוקר וקורא היסטוריה של הרפואה , נתקלתי ברופאים רבים ששמם נקשר לספריות. כיום ברור שאי אפשר לרכוש ידע בלי ספריות, אמיתיות או וירטואליות. אך בזמנים עתיקים, לא היה הדבר ברור מאליו.
אבן-סינא הבוכרי [Abū ‛Alī al-Husain ibn ‛Abdallāh ibn Sīnā] (980-1037), מונה כרופא האמיר לאחר שהלה רפאהו ממחלה קשה. אחת הזכויות שאבן-סינא זכה להם הייתה, גישה לספריה המלכותית. כשפרצה שרפה בספריה, אויביו של הרופא הדגול האשימוהו בכך.
אלישע בן מנחם דה- נולה, Elijah ben Mmenachem da Nola 1530-1602 ? שינה את דתו ושמו ל- Giovanni Paolo Eustachio . כיהודי, היה רב ,רופא ופילוסוף איטלקי . עזר למשה אלאטינו לתרגם את התנ"ך ללטינית. היה מורהו של טומסו אלדוברנדיני , אחיו של האפיפיור קלמנט ה-8. לאחר שהתנצר, קיבל דה-נולה תפקיד בספריית הוותיקן.
גבריאל נודה Gabriel Naude (1600-1653) היה רופא וספרן צרפתי.היה רופאו של לואי ה- 13 אך רוב ענינו היה בספרים. ב- 1631 עבד כספרן ברומא אצל משפחת באניו (Bagno) שהיה שליח האפיפיור בפריס. רישלייה ומאזרן ביקשוהו לייסד ספריה.הוא נסע ברחבי אירופה ואסף ספרים.לאחר מכירת ספרית מאזרן , נסע לשבדיה שם שימש כספרן של המלכה כריסטינה. נודה חזר לפריס כאשר מאזרן חזר לשלטון, אך הוא מת בדרך. היה מחלוצי הרעיון של השאלת ספרים מספריה ציבורית.חיבר ב- 1627 מדריך לספרנים והציע שיטת מיון ספרים. פרסם גם מאמרים פוליטיים.
סר הנס סלון Sir Hans Sloane (1660-1753) היה רופא ,חוקר טבע ,ואספן צמחים בריטי.יליד אירלנד .למד רפואה באנגליה ובצרפת . הביא מצרפת את אוסף הצמחים שלו כשהוא מקוטלג בלטינית. ב -1687 נסע לג'אמיקה, וגם משם הביא את הקקאו וצמחים לאוספו. ב-1693- מונה למזכיר החברה המלכותית ועורך פרסומיה. ב- 1719 מונה כנשיא אגודת הרופאים וב 1722- קרפ"ר הצבא. לאחר מות ניוטון ב 1727-, מונה לנשיא החברה המלכותית. היה רופאם של המלכה אן וג'ורג' ה -3 . השתמש בתרכיב נגד מחלת האבעבועות, ובכינין לטיפול במלריה . היה בעל אוסף ספרים גדול שכלל גם ספרים עברים עתיקים . האוסף עבר למוזאון הבריטי.היה הרופא הראשון בעל תואר ברונט שניתן להורישו.
יוהן יעקב רייסקה, Johann Jacob Reiske (1716-1774)
פילולוג גרמני של שפות קלאסיות , (עברית וערבית). למד רפואה בלייפציג והאלה. גדל בבית יתומים. לא הצליח להתפרנס מרפואה ועבד בבית מסחר לספרים . התכתב עם לסינג ומנדלסון. הפליג לאמסטרדם כדי לעבוד שם, ואח"כ עבר לליידן, כדי לסדר ולקטלג את הספרייה המקומית . ב- 1746 חזר ללייפציג. לא הצליח לעבוד כרופא, ושוב, בתנאי עוני, עסק בספרות. למרות שקיבל (בהמלצת השליט ) את תואר הפרופ', לא הורשה להרצות. פרדריק הגדול ולסינג תמכו בו. קיבל משרת הוראה מעיריית לייפציג. כל אוספו עבר לקופנהגן בעזרת לסינג.
דר' פרנסיס וואילנדFrancis Wayland (1796-1865) היה מחנך –רופא-ותאולוג אמריקאי, ונשיא אוניברסיטת בראון, בפברובידנס ,RI. עבד כמורה ביוניון קולג' (1817-21), שימש ככומר בכנסיה הבפטיסטית הראשונה של בוסטון ופרופ' למתמטיקה ופילוסופיה של הטבע (1826). פיתח את הספרייה ב"בראון" , וספריו בחינוך ,אתיקה וכלכלה היו מפורסמים בזמנו . הוא כתב על דרכים בהן צריכים הורים לחנך את ילדיהם, הוא פעל גם להנהגת רפורמות חינוכיות בבתי הסהר. הוא הקים ספרייה פתוחה לציבור , והשפיע על חקיקה המאפשרת לרשויות מקומיות לגבות מס כדי לתמוך בספריות ציבוריות.
סטיפן לדיסלב אנדליכר, Stephan Ladislavs Endlicher ( 1804 - 1849)
היה בוטנאי ולוינגויסט אוסטרי [יליד ברטיסלבה] . למד רפואה בבודפסט ו-ווינה . עסק בתאולוגיה, פילולוגיה וכן בסיווג וסידור הספרייה האימפריאלית בווינה. שימש כאוצר הגן הבוטני הווינאי. פרסם גם ספרים על הדקדוק הסיני וערך עיתון ביולוגי .
ג'והן שו בילינגס John Shaw Billings (1839-1913)
היה כירורג אמריקני מפורסם בתקופת מלחמת האזרחים. ייסד את הספרייה והמוזיאון של הצבא. ניהל את ה- N.Y. public library . פרסם ספרי רפואה, הגיינה, ביבליוגרפיה רפואית ועוד .
פילדינג ה. גריסון Fielding H. Garrison (1870-1935)
רופא , משורר , מוסיקאי והיסטוריון אמריקני שעבד כל חייו בספריה הרפואית של הצבא. השתחרר בדרגת קולונל מצבא ארה"ב ב- 1930 .שרת בפיליפינים בעת מלחמת ספרד-ארה"ב , התפרסם כמובן כמחברו של ספר היסוד בהיסטוריה של הרפואה. פרסם גם שירים מפרי עטו.
תומס הנרי הקסלי Thomas Henry Huxley (1825-1895)
היה ביולוג,רופא,פילוסוף וסופר אנגלי.למד רפואה עם אחיו ג'ימס בלונדון.היה בעל אוסף גדול של חסרי חוליות שאסף במסעותיו.עסק באנטומיה משווה והיה חבר בחברה המלכותית.עסק גם בתנ"ך ,בענייני חינוך ומדע. בשנת 1856 פגש הקסלי את צ'ארלס דרווין ונשבה בתורתו.להקסלי היה חלק נכבד בפתוח מערכת החינוך בבריטניה. הוא התנגד לזרם הדתי-מסורתי ולהגמוניה הכנסייתי בחינוך ולחם למען הפצת הדעת בתחומים רחבים ומגוונים לבני הנוער ולמבוגרים, ובעיקר פעל למען הפצת הידע המדעי בכלל והביולוגיה בפרט. בנובמבר 1870 הוא נבחר למועצה של בתי הספר בלונדון. הוא דגל בהכנסת מגוון רחב של תחומי דעת לתוכנית הלימודים, הדומה לזו המקובלת היום: קריאה, כתיבה, חשבון, אמנות, מדע, מוסיקה וכד'. בחינוך הגבוה הוא המליץ על שנתיים של לימודים ליברליים בסיסיים שבעקבותיהם שנתיים לימודים מתקדמים המתמקדים בתחום יותר ייחודי. הקסלי התעניין גם בחינוך מבוגרים. הוא העביר קורסים לאנשים עובדים, ורבות מהרצאותיו פורסמו. הוא השתמש בעיתונות כדי להפיץ דעת להמונים. בשנת 1868 הוא התמנה למנהל המכללה לאנשים עובדים בלונדון. הקסלי העביר במכללה הרצאות לעובדים במחיר של פני להרצאה ושישה פני לקורס שלם. הוא ארגן ספריה פתוחה, רעיון שנפוץ אחר כך במכללות רבות אחרות. הזמן הרב שהקדיש הקסלי למכללה לעובדים, העיד על מסירותו הרבה לחינוך מבוגרים ממעמד העובדים.
הרופא הסקוטי Osborne Henry Mavor התפרסם ככירורג-מחזאי , תחת השם " ג'ימס בריידי "
[ James Bridie 1888-1951 ] . הוא שרת כרופא במלחמת העולם ה- I ו ה- II . מחזותיו הקומיים זכו להצלחה בבימות לונדון. הוא ייסד בגלזגו את ה- Citizens Theatre . הוא שתף פעולה עם היצ'קוק כשכתב תסריטים .קיימת גם The Bridie Library באוניברסיטת גלזגו על שמו.
דר' יוסף חזנוביץ היה רופא מביאליסטוק שביקר בארץ ב- 1880 ושמע שר' יהושע השיל לוין מוולוז'ין הגה את רעיון הקמת בית ספרים לאומי בירושלים. ב- 1895 שלח ב 34 ארגזים את אוספו הפרטי שכלל קרוב ל 9000 ספרים בעברית. הוא רתם גם אחרים למשימה. זו הייתה תחילת ההקמה של אוסף היודאיקה בארץ .
וויליאם טורנטון, William Thorenton (1759-1828) היה רופא שהתפרסם יותר כ... כארכיטקט. נולד באי ז'וסט- ואן- דייק שבאיי הבתולה, בגיל 5 נשלח לסבו בלנקסטר. למד רפואה באדינבורו וקיבל את ה MD באברדין ב- 1784. לאחר ביקור בפריס ובאיי הבתולה הגיע לניו יורק ב- 1887.התאזרח במדינת דלאוויר ב- 1788, ועבר לפילדלפיה. זכה במכרז לתכנון הספרייה שם למרות חוסר השכלה בארכיטקטורה.וושינגטון וג'פרסון העדיפו על פניו את תכניותיו של האדריכל הצרפתי E.S.Hallet. לבניית בנין -הקפיטול, שכנראה הסתמך גם על תכניותיו של טורנטון. טורנטון תכנן עוד מבני ציבור ונעשה המפקח הראשון של משרד הפטנטים האמריקני.יחד עם John Fitch המציא ופיתח ספינת קיטור עוד לפני פולטון.כתב ספרים,צייר,גידל סוסים,פעל כנגד העבדות, וחשב על כריית תעלת פנמה.תקף את דר' בנג'מין ראש על הטיפול בקדחת צהובה ע"י הקזת דם.לימד גם את שפת חרשים
זכורה לי התערוכה בגלריה האוניברסיטאית באוניברסיטת תל-אביב : "ספריות", צילומיה של טלי אמיתי-טביב[ 2001-2]. קנאה רבה ותסכול איום אוחז במי שרואה, או אף ביקר, באחת הספריות ההיסטוריות הללו. לעולם לא נוכל להגיע לאפס קצהו של עיון אפילו בספרים.זכורים לי היטב , ביקורי אצל המומחה העולמי להיסטוריה של הרפואה, פרופ' יהושע ליבוביץ בירושלים [ בן דודו של ישעיהו] . רעד אחזוני שנתן לי "לראות" ו"לעיין" בספרים עתיקים שברשותו. כשביקרתי פעם בספריית אוניברסיטת ייל בקונטיקט , ביקשתי מדיקאן הפקולטה לרפואה לבקר במרתפי האוסף ההיסטורי הרפואי שלהם. הכניסה דמתה לכניסה לבית סוהר שמור...מיכאל הנדלזלץ כתב פעם [ הארץ ספרים 26/12/01 ] על הנזק שבקריאה. הוא התכוון לקריאת ספרים גרועים, הסכנה שאחרים חושבים במקומנו, ועל מחלת הביבליומאניה שלו [ 27/6/01 ]. העיתון החשוב האנגלי THE LANCET פרסם ב 16/12/1995 מאמר בשם : SICK LIBRARY SYNDROME . המחבר קובל על כך שבהגיעו לספריות ציבוריות, הוא חשוף לקקופוניה של שיעולים, והתעטשויות . ידוע שהספרים הספונים בספריות הן קולוניות עשירות בחיידקים, פטריות, ושאר יצורים זעירים. הספרנים מהווים לעתים מארחים למזהמים מיקרוביים אלו. ספרים עלולים לשמש בתי גידול לתולעים שונות ושאר פרזיטים. גם אבק ולחות מצטברים בספריות. האם אלה השוהים קבע בספריות עלולים לפתח ירידה מנטלית או קוגניטיבית עקב חשיפתם לרעלנים המופרשים מאותם יצורים חובבי הספר? נפש בריאה בגוף בריא, כתב יובנליס, האם התכוון שיותר בטוח לשהות באוויר החופשי מאשר ספון בספריות??
No place affords a more striking conviction of the vanity of human hopes than a public library.
- Samuel Johnson
הסופר ומשורר האמריקני , ריצ'רד ווילארד ארמור Richard Willard Armour [ 1906-89] כתב
Library
"Here is where people
One frequently finds,
Lower their voices
And raise their minds [ 1954]
הסופר , המחזאי והכירורג הצרפתי George Duhamel [1884-1966] כתב
"A library is that venerable place where men preserve the history of their experience , their tentative experiments , their discoveries , and their plans…in books may be found the recipes for daily living- the prescriptions for the mind and the heart"
אנדרה מורואה André Maurois [ נולד בשם Emile Salomon Wilhelm Herzog] 1885-1967, כתב בחיבורו " על ספריות" כך:
" אין לך דבר שחשיבותו רבה יותר למין האנושי מאשר המאמצים להביא לתחום הישג-ידם של כול בני –האדם את הספר, זה האמצעי להרחבת אופקינו , לבריחה מתחומי עצמנו הצרים ולגילוי תגליות , המשנות , פשוטו כמשמעו , את חיינו...ובסופו של דבר, ומעל הכול, ספרייה שמבחר ספריה נערך כהלכה, ששעריה פתוחים לכול , תעשיר את חיי הנפש של קוראיה...
כשאדם לא יכול להגיע לספרייה, כמו נפוליאון בונפרטה בעת בידודו באי אלבה, בזז את ספריית פונטנבלו ולקח עמו לאי 700 כרכים שגדלו עם הזמן ל 2378 ! ביבליומן אמיתי! האובססיה לאסוף ספרים צברה תאוצה אחרי המסע למצריים. בארמון המלמזון שליד פריס, הוקצה מקום ל- 6000 ספרים ...אחרי ווטרלו, הגנרל בלוכר מנע מנפוליאון להעלים 10 אלפי ספרים מארמון הטריאנון. לפני הגלייתו לסנט הלנה, ישב במלמזון וקרא ספרים.
פעמיים ביקרתי בעיירת הספרים הוולשית ב HAY ON WYE . מקום מדהים. אף קניתי ספרים אח"כ בדואר ממספר חנויות ספרים שם.. חוויה אדירה ושוב, מתסכלת..להלך מחנות לחנות, מספרייה לספרייה.
באחד השבתונים שלי בשנת 1993 בניו יורק, ביליתי בספרייה הציבורית של העיר, לפחות יום בשבוע. הייתה זו תקופה שלפני עידן האינטרנט והאוספים האדירים שם קוטלגו ידנית. בספר אנתולוגיה של שירה אמריקנית שהתפרסם ב 1900 , מצאתי מתוך עשרות משוררים, 11 רופאים-משוררים שפעלו בעת מלחמת האזרחים האמריקנית. החלטתי להתחקות אחריהם: מי היו , מה כתבו, היכן פעלו כרופאים וכו'. עבודת נמלים ידנית שארכה זמן רב אך הניבה מאמר : דווקא אני כישראלי , למדתי על פועלם של משוררים-רופאים אמריקנים שרובם היו עלומי-שם, ושיריהם נעלמו כבר מאנתולוגיות מאוחרות יותר .
Ohry A, Early American Physician-poets. International Journal of Arts Medicine, 1999; 6(1): 10-20.
לא הדרתי רגלי גם מספריית Pierpont Morgan Library בניו יורק. מקום שבו עורכים תערוכות ספרותיות , מציגים ספרים עתיקים..
גם ה Bibliotheca Bodmeriana בג'נבה הוא מקום שאני מבקר בו בכל ביקור בעיר. לא רק ספרייה עם אוספים היסטוריים, אלא תערוכות מרתקות היסטוריות.
ביקורנו ב- St. Gallen, Switzerland. צפונית ל- Bad Ragaz, לא דילג על הספרייה העתיקה
Abbey Library (Stiftsbibliothek) .אוספים מדהימים, ספרים פתוחים תחת הגנת זכוכית עבה.. האם העולם כבר יודע מה יש בספריית במנזר בסנטה קתרינה בסיני? האם הספרייה ב"שם הוורד" הייתה או זוהי המצאת הסופר אומברטו אקו? האדם החמישי שמת בספר היה הספרן במנזר - Malachi of Hildesheim.. הדרך למידע המצוי בספרייה במנזר ,חסומה , הספרים מסודרים כרונולוגית אך רק הספרן ועוזרו יודעים את סוד הקיטלוג ורק להם קוד הגישה ל- Aedificium . הפתחים חבויים , מוצפנים וממולכדים. הספרייה נמצאת בלב הסיפור.
כל הרוצה לחקור את הסרטים בהם מופיעים באופן משמעותי ספריות או ספרנים, יכול לעיין באתר http://home.earthlink.net/~movielibrarians/
הערה אחרונה: ידוע לי מקרה בו ספר גרם לטראומה קשה. פטררקה נפגע מספר כבד!
BENEDEK, THOMAS G., Petrarch on Medicine and the Gout ,
Bulletin of the History of Medicine, 37 (1963) p.397
פרופ' אבי עורי