הקוראים הצעירים לומדים אגב סיפור מהן "בחירות", מהם "קולות" ואיך נקבע המנצח, נחשפים לרכיבי המהלך הדמוקרטי (בהם זכות המחאה, הפגנה, תעמולה ושכנוע) ולכללי היסוד שלו ("כל חיה רשאית להציג את מועמדותה"; "אסור בהחלט להחליף מתנות בין מועמדים לבוחרים" וכו'), בוחנים מצעים של מפלגות ומוזמנים לזהות אינטרסים גלויים וסמויים וסגנונות שונים של העברת מסרים.

בטקסט מודגשים בקו מושגי יסוד כמו "הפגנה", "דמוקרטיה" "מסע בחירות", קולות" וכיו"ב, ובעמוד האחרון של הספר הם מופיעים שוב ולצד כל אחד מהם הסבר. המחברים והמתרגמת יצאו אולי ידי חובתם, אבל התבוננות בלשון ההסברים מעוררת שאלות על הנגשת מידע לקוראים צעירים. האם בני חמש עד שמונה - קהל היעד של הספר על פי הפורמט והעיצוב - יבינו הסבר כמו "מסע בחירות: מה שהמועמד עורך לפני הבחירות כדי שהבוחרים יכירו אותו ויצביעו לו"? ספק; קשה להסביר מושג לא מוכר באמצעות מושגים לא ידועים אחרים.

לכן, על אף העיצוב הצבעוני ושפע הגירויים הגרפיים והטקסטואליים, נראה שתיווך של מבוגרים הכרחי כאן כדי שהצעירים יוכלו ליהנות מהמשל החברתי, להבין את ההקשר האקטואלי ולהטמיע את המידע החדש בתודעתם. מורים והורים שיציגו את הספר בפני בני שמונה ואף תשע בטכניקות שונות (המחזה, קריאה בתפקידים...) יוכלו לעורר סקרנות, מעורבות וחשיבה ביקורתית על המשמעות המעשית של המושגים הפורמליים.

א' רודריגז, ל' ריביירו, פ' דזגואלדו, פ' מרקון

ספרים מאת