יהונתן גפן, 1947 - 2023

בָּעַמּוּד הָרִאשׁוֹן שֶׁל סֵפֶר שָׁלֵם עַל חָתוּל אֶחָד כָּתַב יְהוֹנָתָן גֶּפֶן לְקוֹרְאָיו:

מִכְתָּב לַיְּלָדִים, לִפְנֵי שֶׁהֵם קוֹרְאִים אֶת הַשִּׁירִים

שָׁלוֹם יְלָדִים,

מֵאִיר הוּא חָתוּל אֲמִתִּי, וְהַשִּׁירִים שֶׁנִּכְתְּבוּ עָלָיו - גַּם הֵם אֲמִתִּיִּים. הֶחְלַטְתִּי לִכְתֹּב עָלָיו סֵפֶר שָׁלֵם מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָיָה אִתָּנוּ בִּזְמַנִּים טוֹבִים וּבִזְמַנִּים קָשִׁים. וּמִי שֶׁנִּמְצָא אִתְּךָ בִּזְמַנִּים קָשִׁים וּבִזְמַנִּים טוֹבִים - הוּא חָבֵר שֶׁלְּךָ.

אֶפְשָׁר לִכְתֹּב סֵפֶר שָׁלֵם עַל חָבֵר אֶחָד, אֲפִלּוּ שֶׁהֶחָבֵר הַזֶּה הוּא חָתוּל.

לִפְעָמִים חָתוּל הוּא חָבֵר יוֹתֵר מִבֶּן אָדָם.

מֵאִיר הוּא חָבֵר אֲמִתִּי.

[...]

כְּשֶׁבָּאתִי לְג'וּדִי, יְדִידָתִי הַצַּיֶּרֶת שֶׁגָּרָה בִּכְפַר הָדָר בַּשָּׁרוֹן, וְסִפַּרְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי מִתְכַּוֵּן לְפַרְסֵם סֵפֶר שָׁלֵם עַל חָתוּל אֶחָד, הִיא אָמְרָה:

"זֶה לֹא יִהְיֶה מְשַׁעֲמֵם?"

כַּמּוּבָן שֶׁקְּצָת נֶעֱלַבְתִּי. שׁוּם סוֹפֵר לֹא אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ שֶׁהוּא עָלוּל לְשַׁעֲמֵם. וּמֵאִיר הֶחָתוּל נִרְאָה לִי מְעַנְיֵן יוֹתֵר מֵאֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁמַּקְדִּישִׁים לָהֶם סְפָרִים עָבִים וּמְשַׁעְמְמִים.

"אֲנִי אֶכְתֹּב שִׁירִים גַּם עַל הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ," אָמַרְתִּי, "וְגַם עַל אִשְׁתּוֹ ו..."

"כֵּן," אָמְרָה גּ'וּדִי, "אֲבָל סֵפֶר שָׁלֵם עַל חָתוּל אֶחָד?"

"אֲנִי רוֹצֶה שֶׁאַתְּ תְּצַיְּרִי אֶת הַצִּיּוּרִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה," אָמַרְתִּי.

"מֵעוֹלָם לֹא צִיַּרְתִּי חֲתוּלִים," אָמְרָה גּ'וּדִי.

הִתְיַשַּׁבְנוּ עַל מַדְרֵגוֹת בֵּיתָהּ שֶׁל גּ'וּדִי וְהִתְחַלְנוּ לְהִסְתַּכֵּל עַל חֲתוּלִים. הָיוּ לָהֶם תְּנוּעוֹת מְהִירוֹת וּמַקְסִימוֹת. וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֵיזֶה חָתוּל עָצַר לְרֶגַע - גּ'וּדִי מְהֵרָה לִרְשֹׁם אוֹתוֹ בִּבְלוֹק הַצִּיּוּרִים הַגָּדוֹל שֶׁלָּהּ. אַחֲרֵי שֶׁשָּׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ, נִכְנַסְנוּ פְּנִימָה, הִתְיַשַּׁבְנוּ בַּמִּטְבָּח, שָׁתִינוּ קָפֶה חַם, וְהִסְבַּרְתִּי לְג'וּדִי כֵּיצַד נִרְאָה מֵאִיר בַּיָּמִים הַטּוֹבִים שֶׁלּוֹ. כָּעֵת הוּא כְּבָר זָקֵן וּקְצָת קֵרֵחַ, וַאֲנִי רוֹצָה שֶׁהִיא תְּצַיֵּר אוֹתוֹ כְּפִי שֶׁהָיָה אָז - צָעִיר וְיָפֶה.

[...]

וְכָךְ עָבַדְנוּ בְּיַחַד. הִיא מְצַיֶּרֶת וַאֲנִי כּוֹתֵב, שִׁיר וְצִיּוּר, צִיּוּר וְשִׁיר. חֹרֶף שָׁלֵם עָבַדְנוּ עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הָאָבִיב רָאִינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כְּבָר מַסְפִּיק שִׁירִים וְצִיּוּרִים, וְהַסֵּפֶר עַל מֵאִיר הֶחָתוּל מוּכָן לְגַמְרֵי.

"זֶהוּ זֶה," אָמַרְתִּי, "אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁגָּמַרְנוּ."

"אוּלַי בְּכָל זֹאת תַּכְנִיס שִׁיר אֶחָד עַל כִּבְשָׂה," אָמְרָה גּ'וּדִי.

הִיא עֲדַיִן לֹא הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁחָתוּל אֶחָד יָכוֹל לְהַחֲזִיק סֵפֶר שָׁלֵם. "בְּסֵדֶר," אָמַרְתִּי.

לְפִי דַּעְתִּי אֶפְשָׁר לִכְתֹּב סֵפֶר שָׁלֵם עַל חָתוּל אֶחָד, אֲבָל גּ'וּדִי הִיא חֲבֵרָה יְקָרָה שֶׁלִּי, וּמַדּוּעַ שֶׁלֹּא אֶתֵּן לָהּ הִזְדַּמְּנוּת לְצַיֵּר גַּם כִּבְשָׂה אַחַת?

יהונתן גפן, 1947 - 2023