מלה בסלע

למלים, לניבים, לשמות, למושגים ולמנהגים יש חיים מסתוריים משל עצמם. הם נולדים, מתבגרים, משתנים, מתחברים, נפרדים ועורכים מסעות מרתקים מארץ לארץ ומזמן לזמן. "ציפור הנפש" היתה, למשל, צווארו של האדם, ו"יפה נפש" הוא במקורו פשוט זולל, שיש לו גרון רחב הבולע הכל. "פנקס", "פנכה" ו"פינג'אן" הם אותה מלה עצמה, שנכנסה לעברית שלוש פעמים. מארי אנטואנט מעולם לא אמרה "אם אין להם לחם יאכלו עוגות". את המילה "ציונות" המציא אנטי ציוני. ומנין באו לעולמנו הנצים והיונים, הרשימות השחורות, חכמי חלם, היהודי הנצחי או סילווסטר? איך נוצרו "ספר לסבתא", "הדוד סם", "מסך הברזל"? מדוע אנו אוכלים אזני המן ומשחקים בסביבון? – על כל השאלות האלה ורבות אחרות עונה הספר, העורך טיול מרתק בעולמן של המלים וגלגוליהן המוזרים.