top of page

הספר הקטן

אבא קובנר

מאת:

איורים:

תרגום:

הקיבוץ המאוחד

הוצאה:

סדרה:

שפת המקור:

1973

שנה:

122 עמ'. כריכה קשה

תיאור:

שירה

נושא ראשי:

נושא משני:

אודות הספר:

שירים. אבא קובנר 1918-1987. לקט משיריו של אבא קובנר (1918 - 25 בספטמבר 1987),וכן פואמות שלוקטו מאסופות שירים שונות של המחבר.משורר עברי, מנהיג פרטיזנים ולוחמים מגטו וילנה, מראשי חבורת "הנקם", שניסתה לנקום בנאצים לאחר מלחמת העולם השנייה, קצין התרבות של חטיבת "גבעתי" במלחמת הקוממיות, וממקימי בית התפוצות. קובנר נולד בשנת 1918 בסבסטופול שבחצי האי קרים שבאוקראינה. בעיר וילנה למד בגימנסיה העברית "תרבות", והיה ממנהיגי תנועת "השומר הצעיר" שבעיר, ואחר כך גם ממנהיגי התנועה בליטא ופולין. קובנר למד, אך לא סיים את חוק לימודיו, בסמינר למורים ובאקדמיה לאמנויות שליד אוניברסיטת וילנה. התכונן לעלות לארץ ישראל עם חבריו, אך מלחמת העולם השנייה פרצה, הנאצים כבשו את פולין ואת ליטא והוא נשאר עם חבריו. עם כיבוש וילנה על־ידי הנאצים הוא הסתתר במנזר שבפרברי העיר. אחר כך היה בין מקימי המחתרת הלוחמת, אך משאפסו הסיכויים להלחם במרד כללי, יצא אל היערות שבסביבת וילנה והצטרף עם חבריו לתנועת הפרטיזנים היהודיים.לאחר שנודע לו על רצח העם היהודי, הוא קרא באסיפת התנועות החלוציות את הכרוז:"היטלר זומם להשמיד את כל יהודי אירופה. על יהודי ליטא הוטל להיות הראשונים בתור. אל נלך כצאן לטבח! נכון, חלשים אנו וחסרי מגן, ואולם, התשובה היחידה לאויב היא התנגדות!". לאחר המלחמה היה בין מארגני תנועת "הבריחה", וגם הקים עם חבריו את הארגון "נקם". הגיע לארץ ישראל בסוף 1945 כדי להשיג חומרי לחימה לארגון, [כשבנתיים משמש סגנו יצחק אבידב (רייכמן) כמפקד ה"נקם"] אך נתפש ונעצר על ידי הבריטים. ישב כמה חודשים במאסר, קודם בקהיר, מצרים, ואחר כך הועבר לכלא ה"קישלה" בירושלים העתיקה. בתום מאסרו הצטרף עם קבוצה מחבריו לקיבוץ עין החורש, שבו היה חבר עד יום מותו. בראשית מלחמת הקוממיות גייס אותו שמעון אבידן, מפקד חטיבת "גבעתי" לתפקיד קצין התרבות, ה"פוליטרוק", של החטיבה. עשה עם החטיבה את דרך הקרבות הארוכה והקשה שלה עד תום המלחמה. התפרסם בשנות המלחמה בעיקר בשל "הדפים הקרביים" שכתב. אלה היו חיבורים תוקפניים, ברוח דפי הקרב של הצבא האדום. . מחיר: 45 ש"ח לא כולל המשלוח. : : .

לביקורת הספר במאגר הביקורות

הקטלוג מוצג באתר המפרש באדיבות איתמר לוי

bottom of page