הסיפורים שלא סופרו

יומנו של הצנזור הראשי. בר און, אשר מונה לתפקיד הצנזור הראשי בשנת 1952, מטיל אור על פרשת המאבק אשר התנהל מאחורי הקלעים בין הרצון להבטיח את חופש הביטוי והפרסום לבין ההכרח לשמור על סודיות המדינה ובטחונה. אירועי הספר כוללים את מלחמת קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, "הפרשה", פרישת בן גוריון ועוד. מתוך הספר: "באוגוסט (1951) אירעה תקרית מצערת ליד אום-אל פחם... על הפרשה הוטל איפול, אך המשורר נתן אלתרמן ניסה לעוקפו בשיר ל"טור השביעי" שלו ב"דבר" תחת הכותרת "עניין של מה בכך". פסלתי את השיר כי חששתי שהוא יתורגם לערבית ויגרום לסערת רוחות בכפרים הערבים... השיר הגיע לידי ח"כ יעקב ריפטין (מפ"ם) ובעת דיון בכנסת החל להקריא אותו מעל הדוכן. בטרם הבין יו"ר הישיבה (יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק) את הנעשה והפסיק אותו, כבר הספיק ריפטין לקרוא שני בתים. שני בתים אלה נכנסו איפוא לפרטיכל הכנסת, שעל פי החוק - אין צנזורה חלה עליו, כך שלא היתה לי ברירה אלא להתיר את פרסומם. אבל "דבר" לא הסתפק בכך ותבע להתיר את השיר כולו. סירבתי והעיתון תבעני לפני הוועדה. השופטים, כולל נציג העיתונים בוועדה, הצדיקו פה אחד את החלטתי"